שריטה במוח / פרק 3.

http://www.youtube.com/watch?v=cRM70Jw7F4M
—————————————————————————-
אחרי שיצאתי מהמועדון הקאתי את הנשמה שלי , לא יכולתי להמשיך להיות במקום הזה אז נסעתי
אל הבית , הרחובות של באר שבע הלילה אלו לא רחובות שהיית רוצה למצוא את עצמך מסתובבת לבד.
שנכנסתי אל הבית ישר פתחתי את המקרר וחפשתי במבטי מה לאכול . איך יכול להיות שהסתירו
ממני את העובדה שאני חייה איתו בבית . מכול הדברים שדניאל ניסה להגן עלי דווקא הוא נפל קורבן
לאהבה ,אהבה היא הכוח החזק ביותר בקיים על פני האדמה ומאוד קשה לא להתאהב .
דניאל תמיד ידע מה אני מרגישה , מה אני אוהבת , איך אני מתנהגת והוא תמיד היה לצידי , כמו אחי
התאום הוא הכיר אותי בצורה שאני לא הכרתי את עצמי . אבל בכול זאת הם הסתירו ממני את הידיעה
שלדניאל כבר הרבה זמן יש רגשות כלפיי .
לקחתי מילקי פצפוצים אבל הוא הרגיש לי כמר … כול היום הזה היה מר לי וגם המילקי הרגיש כמר , לא רציתי להמשיך ככה יותר , רציתי לנצח את ההרגשה שמשארים אותי מאחור .
כי באמת השאירו אותי מאחור .
כולם שיקרו לי ,כולם ידעו את האמת על דניאל והסתירו ממני אבל מאי הייתי חייבת ברגע הכי מתאים
לספר לי את זה ? היא לא יכלה לספר לי את זה אחרי שדניאל יעזוב את הבית ואני ישאר כאן עם
ההורים שלי , אולי הייתי יכולה לחיות עם הרעיון שלדניאל היו רגשות כלפיי .
"אחי , אתה לא זוכר איפה אני גר?! " שמעתי את קולו של דניאל שהעיר אותי מהמחשבות שלי , רצתי
אל עבר החלון וראיתי את דניאל יוצא מהרכב של גאי אל עבר המדרכה ששרון ומאי תומכות בו משני
הצדדים , נעלתי את הדלת של הבית ונתתי לעצמי מספר שניות של תעסוקה בפתיחת הדלת ככה שאני יספיק להגיע לחדר . נעלתי גם את חדר הדלת שלי והנחתי את המילקי על השולחן .
הזדחלתי אל תוך המיטה והסתובבתי עם הגב לדלת , שומעת את הצעדים של דניאל פותחים את הדלת .
פאק למה לא השארתי את המפתח בתוך המנעול של החדר ,שככתי שיש לו מפתח רזרבי .
דניאל נכנס ונשק לי ללחי , הוא ליטף את שיערי ומלמל מספר מילים שהמוח שלי לא הצליח לפרש ולבסוף יצא מהחדר אחרי שהוא כיסה אותי .
את היום הזה אני בחיים לא יזכיר .

התעוררתי שבחילה עלתה בגרוני וסחרחורת קלה תילתלה את ראשי , דפקתי מקלחת זריזה כי הבנתי שאני עדיין נשארת עם הבגדים של אתמול , הבגדים שהקעתי איתם . איכס , אבל זה היה שווה כדי לא לנהל עם דניאל את השיחה .
ירדתי למטה ונשקתי לדניאל על הלחי " בוקר טוב." אמרתי בחיוך וחטפתי ממנו את קערת הדגנים שהוא מילא לעצמו באותו הרגע , הוא שלח לעברי את אותו מבט שהוא שולח כול בוקר ובוקר ונאנח .
"גבי , לגבי אתמול .."הרחקתי את הכפית עם הדגנים מהפה שלי והסתכלתי עליו במבט מבולבל מזוייף .
"מה קרה אתמול?" דניאל הסתכל על בבלבלול .
"את לא זוכרת?" הנדתי את ראשי לשלילה .
" לא , כנראה ששתי יותר מידי מהר את הג'ין וטוניק," הייתי צריכה לשחק מצויין , כי הוא היה מגלה
במוקדם ובמאוחר שאני באמת זוכרת את כול מה שקרה בלילה לפני "מה פספסתי?"
דניאל התחמק מהשאלה שלי ואני המשכתי לנדנד לו , כי אם הייתי מוותרת הוא היה מבין שאני זוכרת
ופשוט הכול היה מתחיל מחדש וזה מה שניסתי להתחמק ממנו .
"נו דניאל," הוא שפך לעצמו קערת דגנים חדשה ואני לקחתי אותה בשנית , צחקתי בשבבות ועשיתי לו
את מבט הכלבלב שהוא ניסה להתחמק ממנו .
"לא משנה ." הוא אמר בפשטות .
לבסוף הוא ויתר ואמר שלא כדי לי לדעת איך התנהגתי בשכרות אתמול , פקחתי את עיניי לרווחה וצחקתי בקול רם . נשקתי אותו על הלחי ואמרתי שאני מצטערת שאמרתי שהוא לא אחי כי הוא באמת כמו האח הגדול שלי והוא הצטער על זה שהוא אמר שיש לי שריטה במוח . חבקתי אותו בחוזקה
והלכתי אל עבר החדש שלי עם חיוך של ניצחון .
אמרתי שאני לא יזכיר את זה בחיים , אני לא מוכנה לאבד אותו .