איימי (סיפור על וואן דיירקשן) 2 פרק כ"ז: ליאם… מתחרט?

#מנקודת מבטה של ג'סי:

אני כל-כך מתרגשת בשבילה, לראות אותה מודדת את שמלתה ומפתיעה את כל הבנות שבאו לכבודה. אני לא מאמינה שהיא מתחתנת לפניי, קשה לי, הילדה הזו מתבגרת מהר מידי!.
אני יודעת שאני דואגת לה יותר מידי, אך אין לה הורים, אני הכי קרובה להורה… בערך.
הזלתי דמעה אחת וניגבתי לפני שמישהי ראתה. גם אני רוצה חתונה גדולה ואהבה מיוחדת כמו שיש לה. אוי איפה ליאם כשצריך אותו, בטח שוכב עם חשפנית או דניאל- ואני חשבתי שהוא יותר מתחשב מזה. בכל מקרה יש לנו חשפן אישי פה שנתן לאיימי הופעה מקודם- במיוחד בשבילנו- כלומר… בשביל איימי כמובן!.

#מנקודת מבטה של ליז:

אני שושבינה, חלומי התגשם! אך לא הפנטזיה הגדולה של להיות כלה בעצמי. אוי איימי, גורמת לכולן לקנא, אך אני אפרגן. כולן מקנאות בה וכולן יודעות את זה, ובצדק- מה איימי לא עשתה?; היא הסתובבה עם מפורסמים, יש לה שני ילדים מדהימים עם נייל, יש לה אהבת-אמת, יש לה הכל…
"מה כולכן חושבות? ג'סי וליז עזרו לי לבחור" איימי חייכה והסתובבה כמו דוגמנית בלעג.
"ברור שעזרתי לך, אחרת היית מתחתנת עם שמלת-קוקטייל שקטנה עלייך וכפכפים" ג'סי השוויצה בטעם-האופנה השופע שלה.
"ואם אני לא הייתי שם כדי לעצור אותך, ג'סי, הייתי מתחתנת במלון-יוקרה עם אנשים עם מבטא סנובי וכריכים קטנים במקום אוכל אמיתי" איימי גיחחה.
ראו שג'סי רצתה לענות, אך המחשבות על סיור הריקוד-המקצועי העולמי שלה לא יצאו מראשה.
המבט המודאג לכולנו הציף את פרצופה.
"היי, את בסדר?" אימי הביטה פתאום על פרצופה הלא-שמח פתאום של ג'סי.
"כן, אני אתגעגע אליכן מאוד!".
"גם אנחנו, אבל אם את הולכת לכל-כך הרבה זמן לפחות שיהיה לשם מטרה שאת נהנית ממנה- אנחנו רוצות רק טוב שיהיה לך!" חיבקתי אותה והיא חזרה לחייך.
"אני עוזבת ממש לאחר החתונה" היא הביטה באיימי. "המטוס שלי יוצא שעתיים אחרי שהחתונה מתחילה".
"זה בסדר, כל עוד את תהיי שם איתי. אפילו אם זה לזמן מוגבל" איימי חייכה ומיד שינתה אווירה בלצעוק:" עוגה!!!!" כשהוציאו עוגת שוקולד מהמקרר.

#מנקודת מבטו של נייל:

אני. לא. מאמין. איימי תרצח אותי!!!
"וואו, אפילו בהודו שמעו אתכם" הארי עשה תנועות מגונות בזמן שאני הנחתי את ראשי בחוזקה על השולחן. כאב לי אך לא היה אכפת לי, הרגשתי שמגיע לי.
"היי, אתה שיכור? או שאני שיכור?" זאיין דיבר שטויות מאחורינו. "אנחנו שיכורים ביחד" הוא התגלגל מצחוק וגרר את לואי אחריו.
"בואו נרים את המסיבה הזו!" לואי צרח, רוקד כמו משוגע ואוחז מכתפו של זאיין כדי לאזן את עצמו על הרצפה. הם שניהם רקדו אחד עם השני- משהו שנראה כמו שילוב בין טנגו לריקוד סלואו.
"אני אוהב אותי" זאיין אמר בחיוך מסוחרר.
"גם אני אוהב אותי" לואי חיסל עוד כוס בירה והתחיל לרקוד, הארי הצטרף וליאם ישב לידי.
"אז מה קורה איתך, ילד?" ליאם נגע בראשי כדי למדוד לי חום, "לילה קשה, מה?".
"אצה בטח מדמיין" אמרתי בציניות אדישה, עדיין כמעט מקיא מהבחילה שהתחוללה בבטני- ולא בגלל היותי שיכור.
"וואו, אתה שחקן" הוא התלוצץ.
"איימי תהרוג אותי עכשיו" קמתי במהירות ונאבקתי בסחרור שצץ בראשי.
"לפחות יש לך מישהי שתדאג לך" אמר.
"גם לך, דניאל לא?" הבטתי בכוס הבירה החדשה שהתקרבה אליי.
"ממש לא- נפרדתי ממנה, היא רצתה אותי בשביל פרסום" נאנח בעצבות, "היא לא כמו ג'סי".
"מבין שתיהן צריך לבחור אחת, ליאם, רק אחת היא האחת שלך".
"מדבר מניסיון?" שאל וחייך חצי חיוך, "מצאת את שלך ונהיית פילוסוף פתאום".
"כן, מצאתי אותה ועכשיו אני הולך לאבד אותה. על סטוץ-אחד שלא חשוב לי בכלל" ידיי חפנו את פניי.
"אל תייסר את עצמך" ליאם אמר, "אתה לא עשית כלום- האלכוהול עשה. מחר אתה מתחתן ואיימי לא צריכה לדעת על זה כלום. תאמין לי! אם הן יודעות הן הולכות מהר מאוד".
"תודה אחי, בוא נלך להרגיע את זאיין" הבטתי עליו ונבהלתי כשראיתי שהוא מתחיל עם קיר מלא פוסטרים עם בחורות. כנראה חשב שהן באמת שם.