מלאך אפל – פרק 1: ההחלטה של דניאלה

"יש לך משימה" הודיע לי השטן.
רצתי לשם.
"דניאלה" הוא אמר.
על הצג הופיע נערה בערך בת 16.
"להפריד בינהם או לא?" הופיע על הצג, מתחת לתמונתנה של הילדה.
"'קדימה.תעלי לשם" אמר לי. הינהנתי. עליתי על פני האדמה, נכנסתי לתא שירותים, והשתניתי.
"עטלף – החל מטה מורפוזה!" אמרתי.
עטלפים ונצוצות שחורים הקיפו אותי עד שנהפכתי לנערה בת 16, עם עור בהיר מאוד, שער שחור עד הכתפיים ופס כחול. העיניים שלי קיבלו את הגוון הכחול הישן שלהם, מהתקופה בה הייתי חיה, והשפתיים שלי אופרו בשפתון בורדו. צללית בורדו הופיעה על פניי וסומק לבן נוסף במהרה.
הבגדים שלי נהפכו לחולצה שחורה, חצאית סקוטית, גרביון שחור ומגפיים כחולים.
הציפורניים שלי נצבעו בשחור ועל האצבע שליד האגודל גם היה גולגולת בלבן.
שרשרת עם דיסקית שחורה עליה גולגולת נוספה, יחד עם טעת עם יהלום שחור.
הייתי יכולה להשתנות למשו אחר, אבל זו הדמות אהובה עליי. כל כך אפל!
איתרתי את דניאלה ואמרתי לה בקול קריר ומדוכא,
"את נראית בבעיה, אני יכולה לעזור?"
היא הרימה את מבטה וסרקה אותי.
"שבי" אמרה במשיכת כתף וטפחה על המקום לידה.
"חברה שלי מאוהבת באותו אחד כמוני. והם חברים. עכשיו,אני רוצה אותו לעצמי, אבל מצד שני זו חברה שלי.." היא אמרה,פורצת בבכי תוך כדיי.
"את רכרוכית, את יודעת?" אמרתי לה.
היא הביטה בי והתעשתה במהרה.
"זה קרה לי. הפרדתי בינהם בקלי קלות, והוא שלי עכשיו" אמרתי לה.
"אבל איך?" היא שאלה.
"קל מאוד. כתבתי לה מכתב בו כתוב שהוא הבין שהוא מאוהב בי, ושהם נפרדים, אבל כאילו הוא כתב את זה, ולו כתבתי מכתב שהיא נפרדת ממנו כי לדעתה אני והוא יותר מתאימים בשמה. ונחשי מה? ביום למחרת אני והוא היינו יחד" אמרתי, ואז הסתכלתי בשעון. "אני צריכה ללכת. תחשבי על מה שאמרתי!" קראתי לעברה, והסתלקתי. שיניתי צורה חזרה למלאכית אפלה, והבטתי בילדה לבושה צבעוני, בלונדה, ניגשת אל דניאלה. "זו כנראה מלאכית" חשבתי לעצמי.
ביום למרת ראיתי את דניאלה כותבת פתקים, ויום למרת היא ואיזה בחור צחקו יחד, וילדה אחרת הייתה בצד ובכתה.
עוד הצלחה שלי! חשבתי לעצמי.