ZEX-שלב 5

רצתי בין שהקומות,מחפש איפה מיסט
יכולה להיות."אם אתה מחפש אותה,היא
אולי בחדר המורים" אמרה אחת ששאלתי.
חדר המורים היה בקומה השביעית.
נכנסתי,אך ראיתי רק מורות.
"היא נמצאת בקומה החמישית,חיפשת שם?"
שוב נאלצתי לרדת,אך כל הבנות שללו את זה שהיא שם.
"איפה את לעזאזל?!" צרחתי בכל הכח.
"על פי החוקים,חוק מספר 7 סעיף ג' אומר שאין לצרוח במסדרונות" שמעתי את קולה של מיסט.
הסתובבתי,וראיתי אותה מסובבת אזיקים על האצבע.
"מישהו פרץ לי ולהיליוס לחדר!" אמרתי לה.
"זה לא נותן לך את האפשרות להפר את החוקים" היא אמרה באדישות מוחלטת.
"אבל את.." "אני אוכפת את החוקים" היא אמרה ונעלה יד אחת שלי באזיקים.
"את לא מקשיבה!" אמרתי."התנגדות למעצר היא גם נגד החוקים" היא אמרה באדישות.
היא נעלה את ידי השנייה באזיקים."אההההההה" צרחתי.
הרגשתי משהו חד ננעץ בידי."יש שם…קוצים?" שאלתי תוך כדי סבל.
"כן" היא ענתה."מיסט! פרצו לחדר TE-7!מהר!" קראה אחת המורות.
מיסט שיחררה אותי מהאזיקים ורצה בליווי המורה אל החדר.
הידיים שלי דיממו.
"יש לכם מושג מי עשה את זה?" שאלה מיסט כשכולנו היינו בחדר.
"לא!" קראנו שנינו."אין ספק שהעבריין צריך להענש" היא חייכה פעם ראשונה.
אבל זה לא היה חיוך משמחה.זה היה חיוך זדוני.
(למחרת)
אז,איפה אתם תישנו עכשיו?" שאלה קליאו כשתתה מהמילקשייק שלה.
הפוני שלה הסתיר עין אחת.
"עדיין שם.ויותר מזה,אנחנו צריכים לסדר את כל הבלגאן" התלונן היליוס.
נאנחתי,ושמתי את ראשי על השולחן,חושב על מה שאמר רוי אתמול.
'יום אחד כשנתראה אני מקווה לראות לא את חברי הטוב…אלא מתנקש מומחה'.
למה הוא התכוון?מה הוא רצה לומר בזה? הבטתי הצידה.
ראיתי כמה תלמידים שנראו כבר ותיקים,מדברים ונותנים עצות לחדשים.
הבטתי בותיקים עוד קצת,עד שקמתי ממקומי."לאן?" שאל היליוס.
"לכל מקום שלא יזכיר לי את הבאסה" רטנתי."מה קרה לידיים שלך?" שאלה קליאו כשראתה את הידיים שלי בתחבושות."כלום" סיננתי והלכתי משם.
זה לא היה כלום…אלה היו האזיקים הקוצניים של מיסט.
'אני אוכפת החוקים כאן'.הלכתי במסדרונות הקומה השישית,עד שהגעתי למעלית.
ירדתי במעלית לקומה הרביעית.הלכתי קצת במסדרון,עד שניתקלתי במישהי.
הגוף שלה היה מכוסה בגלימה שחורה,היה לה שיער חום ארוך ועיניים חומות.
היא הייתה מוזרה,ואז אמרה:"מחר ב8 בבוקר תגיע לחדר האימונים" והלכה.
(בבוקר)
כולנו,100 תלמידים חדשים,עמדנו בחדר עם קירות כחולים ממתכת.
כולנו הבטנו באותה אישה מוזרה,שישבה על כיסא בסוף החדר.
"זמן להחליט מה יהיו הנשקים שלכם!" היא קראה.