שיקוי דמעות ודם – פרק 1!

השיעור התחיל. המורה נכנסה והביטה בי מבט נוקב.
היא סרקה אותי, וזה היה כואב. כל גופי כאב כשהיא הסתכלה עליי.
נשכתי שפתיים.
היא לא הייתה המורה שהיינו רגילים אלייה.
"עכשיו תורי לסרוק אותה" אני חושבת.
אני מביטה בה מלמעלה עד למטה.
שערה נראה בירוק-שחור, ועיניה בגוון של דשא.
היא לובשת שמלה שחורה, עם חגורה אדומה כדם ופרח בצידה.
הנעלים שלה הן נעליי עקב שחורות, שעושות רעש מקפיא דם כשהיא הולכת.
"היא האישה הכי מפחידה שראיתי מימיי" לחשה לי אליה.
הנהנתי לעברה לאות אישור.
השיעור נגמר, והכל המשיך כרגיל. כלומר, בלי מורות מפחידות.
בדרך הבייתה ראיתי פרח מוזר.הוא ירק לעברי, אך התחמקתי.
בדרך היו עוד צמחים כמוהו. משהו כמו10 צמחים ניסוי לירוק עליי.
בפעם האחרונה אליה ספגה זאת במקומי.
המשכנו ללכת כרגיל.
הגענו לבית שלי ועשינו שיעורים.
לאחר מכן עשינו "דברים של בנות".
כלומר: פיטפטנו על בנים, שיחקנו אחת לשנייה בשער, מרחנו לק וכו'.
צחקנו הרבה מאוד.
אני ואליה חברות מגיל 0.
האימהות שלנו ניפגשו בבית החולים, וניהיו חברות טובות.
אני ואליה נולדנו באותו יום, ומאותו רגע היינו יחד. מעולם לא נפרדנו.
אני ואליה עשינו תחרות מבטים. ניצחתי.
"לין. אין לך עיניים!"