ניורקית וערס?? – פרק 13

בואי הוא אמר לי והתחלנו ללכת לכוון הכיתה . "אז מאיפה את ?" שאל אותי "ניורק " עניתי לו "באמת הייתי פעם בניורק מזה עיר יפה איך לגור שם?" שאל אותי "סבבה " עניתי "יש לי אחים אחיות משהו ?" שאל אותי "לא גרתי עם חברה של אמא שלי " עניתי "למה לא עם ההורים שלך?" שאל הוא קלט אותי " וואו אני מצטער מותר לשאול איך זה קרה ?" שאל "כן אמא שלי מתה ממחלת סרטן שהיתי בת 11 ואבא שלי מת בתאונת דרכים שהייתי בת חודש… ומאז שאמא שלי מתה אני גרה עם חברה שלה אבל היא החליטה שאני צריכה להכיר משפחה אז אני גרה עם דודה לי ושני בני דודים שלי" אמרתי "איך קוראים לבני הדודים שלך?" שאל "אליראן וליאור אמסלם מכיר ?" שאלתי "כן ברור הנה הכיתה בואי כנסי .
"מזה האיחור הזה רק הגעת ואת כבר מאחרת אני כבר רגילה לגבייך דין אבל לגבייך רגע את אמה מאליק ?" שאלה המורה "כן גברתי "אוי ראיתי את התיק האישי שלך " והוציאה תיקייה "הושעת פעמיים בכל מחצית קיבלת עונשים איחרת שלוש פעמיים בשבוע לפחות.. ממש כל הכבוד גברת צעירה " אמרה "תודה " אמרתי הציניות וכל הכיתה צחקה והמורה נהייתה אדומה . "את יכולה לשבת ליד … ליאם ליאם תרים את ידך " אמרה ואז הרים את היד ילד עם שיער חום שטני ועיינים ירוקות חומות בהירות . היסתכלתי כליו והוא בחן אותי היתקדמתי כאשר כל המבטים ממשיכים להינעץ בי והתיישבתי ליד ליאם "היי" אמרתי לו "היי" הוא ענה וחזר להיסתכל על הלוח "על תגיד לי שאתה מהחרשנים " הוא הוציא אנחה של צחוק בלי להיסתכל עליי "לא ממש לא אבל בזה תלויה כל התעודה שלי עם אני ניחשל באנגלית הלך עליי " אמר "אם אתה רוצה אני יכולה לעזור לך אני גרועה בלימודים אבל השיעורים שלכם הם דברים שלמדתי בכיתה ד'" אמרתי "סבבה א קבענו מתי את רוצה ?" שאל "אוצה לבוא אליי היום אחרי הלימודים ?שאלתי "כן" ענה וחייך עליי.