אהבה ישנה ואחריה חדשה פרק 13

-בהפסקה(השלישית)-
"תומר?"
"מה?"ענה בקרירות.
"מה קרה? למה את כועס עליי? מה עשיתי?"
"מה עשית? את עוד שואלת מה עשית?"
"כן!!"כבר התחלתי להתעצבן.לא הבנתי מה עשיתי שעצבן אותו כל כך!!!!"אני לא מבינה מה עשיתי לך שאתה כועס עליי!!"
"את לא מבינה?! טוב אז בואי אני אסביר לך!!"
"בבקשה אתה מוזמן!!"
"אוקיי! בהפסקה הראשונה את אומרת לי שכלום לא קורה בינך לבין סיימון וזה הוא שנדבק אלייך ובהפסקה השנייה פתאום אני רואה אתכם מתנשקים!!! זה מה שקרה!!"הוא אמר בכעס.
"מ….מה?!!!!!!!!"על מה לעזאזל הוא מדבר?!!
"כן! אני משחק כדורגל עם כולם ופתאום אני קולט אתכם ביחד מתנשקים!"
"תגיד מה התחלק על השכל?! אני לא מבינה! באמת שלא! חשבתי שאמרת שאתה סומך עליי ולא מאמין שאני אבגוד בך!! ופתאום עכשיו אתה מאשים אותי בדברים האלה מה אתה חושב לעצמך??!!! בסך הכל רציתי לדבר עם סיימון כדי שיעזוב אותי במנוחה ואז פתאום הוא מנסה לנשק אותי!! מה אתה לא ראית שאני ניסיתי להתחמק ממנו?! אתה לא ראית שאחר כך צעקתי עליו?!!! מה אתה ישר מאשים אותי בלי לחשוב??! ואני באמת חשבתי שאתה מאמין בי שאתה סומך עליי ושאתה אוהב אותי!"את החלק האחרון כבר אמרתי בקול סדוק.לא חשבתי שעל זה יהיה הריב הראשון שלנו.
גם לא ציפיתי שהוא יהיה על היום הראשון שלנו כזוג.
"נועה…."
"לא עזוב אותי…"ניסיתי ללכת אבל הוא תפס אותי בידי ואמר:
"נועה אני מצטער לא התכוונתי ברור שאני מאמין בך אבל פשוט זה היום הראשון שלנו ביחד! ומה אני אמור הסיק מזה שהוא מנשק אותך??? אני מצטער."אמר בקול מבויש.
"אתה יודע מה זה בסדר. אבל עכשיו גם לי יש שאלה אלייך."
"מה?"שאל בבילבול.
"מה שלחת לשירן בשיעור הקודם? שפתאום היא נראתה כל כך שמחה?"
"אהה…."אמר והסמיק."זה סתם באמת שזה סתם. בסך הכל כתבתי לה שאני מצטער ושאני רוצה להיפגש איתה לפיצה כדי להסביר לה הכל."
"אההה. ולא חשבת לספר לי??????????"
"אהההה אני מצטער….. אבל באמת זה רק לפיצה ושום דבר חוץ מזה! אני רק רוצה להסביר לה עליי ועלייך."אמר."קבענו בחמש אם זה מעניין אותך."
"אהה באמת? נו טוב זה בסדר. אנ גם סומכת עלייך! ודרך אגב?? קבעתי עם ענבל ושני ב-5 אצלי בבית אז זה בסדר גם ככה לא הייתי יכולה להיפגש אם היית רוצה…. אז הכל מסתדר!!!!" אמרתי בחיוך.
ואז היה צילצול ושנינו הסתובבנו ביחד לכיתה מחובקים.
שאר היום אבר במהירות ואז סוף סוף יכולנו ללכת הביתה.
נכנסתי הביתה אכלתי וארגנתי כמה חטיפים ושתייה לי לשני וענבל וחיכיתי שהן יבוא.
…סוף סוף הן הגיעו. כבר השתוקקתי לספר להן הכל אז העלתי אותן ישר לחדר וסיפרתי להן הכל.
מאז שסיימון הגיע ועד סוף ההפסקה השלישית.
כשסיימתי הדבר היחיד שהיה להן להגיד זה שאנחנו צריכות ללכת לפיצה.
מובן שהתנגדתי. הרי סמכתי על תומר ב-1000% אחוז ולא האמנתי שהוא יעשה משהו.
אבל כדי להוכיח לבנות שאני צודקת והכל בסדר הסכמתי שנלך לפיצה.
הלכנו לקניון.
קודם הסתובבנו קצת ואז פנינו לפיצה…….