מציאות מדומה 1D עונה 2 – פרק 67
~~~נקודת המבט של הארי~~~
היינו כולנו בבריכה של המלון, השמש הייתה חזקה אבל נעימה. לפני שעתיים סיימתי את השיחה עם אלה שאמרה לי שהם בערב סרטים והן לא יכולות לדבר איתנו, הודעתי את זה לבנים ונכנסנו כולנו לשחות. "לוקס תיכנסי איתי!" אמרתי לה נשען על הסוף של הבריכה, מסתכל עליה יושבת ליד לו ומנידה את הראש שלה כ-לא. "קדימה לוקסיייי בואי תיכנסי איתי המים נעימים!" אמרתי לה משפריץ עליה מים והיא רק צחקה. "אני צריכה מצ'ופים" היא אמרה בקול החמוד הזעיר שלה ובהתחלה לא הבנתי מה מצ'ופים אומר עד שההבנתי שהיא לא מצליחה להגיד את האות צ בגלל המוצץ. יצאתי מהמים והלכתי אליה עם זוג מצופים. "הבאתי מצ'ופים" אמרתי לה והיא נתנה לי לשים לה אותם. פתאום היא הוציאה מהתיק שליידה עוד זוג מצופים ונתנה אותם לנייל שישב ליידה מבולבל מהפעולה של לוקס, כולל אני. ומיד אחר כך הוציאה עוד זוג מצופים ונתנה אותן לי. שנינו היינו מבולבלים ולוקס פשוט ישבה שם, הסתכלה עלינו כאילו חיכתה למשהו… "אני לא חושב שאנחנו צריכים מצ'ופים לוקס…" אמרתי לה ונייל הנהן אבל היא פשוט המשיכה לשבת שם בשקט והסתכלה עלינו, עדיין מחכה שנשים את המצופים עלינו. הסתכלתי על נייל וחייכתי לפני ששמתי לעצמי את המצופים וככה גם עשה נייל. "הנה עכשיו לכולם יש מצופים ואף אחד לא יטבע קדימה בואי ניכנס למים." אמרתי לה והיא סוף סוף כמה ממיטת הבריכה אבל לא לפני שנזכרה לחלק משקפות לכולנו. הילדה הזאת פשוט חמודה כל כך… נייל ואני ששמנו משקפות לפני שנייל סידר גם ללוקס את המשקפת והרמתי אותה כשהתכוונו להיכנס למים. "היי נייל, הארי" לואי קרה לנו והסתובבנו כשבדיוק צליל של לקיחת תמונה נשמע והבנו שהוא מצלם אותנו עם הפלאפון שלו. "מאוד בוגר לואי" אמרתי לו ונייל צחק. "לא, ואתה…" הוא אמר והסתכלתי על עצמי פעם אחת כשהבנתי שאני אומר לו מאוד בוגר כשאני עם מצופים ומשקפת… אוקיי אולי זה לא היה התזמון הכי טוב להגיד לו את זה. נכנסנו למים ושיחקנו עם לוקס. היא תמיד אוהבת שאני מרים אותה על הכתפיים שלי והיא קופצת למים, זה ממש אקסטרים בשבילה…
בשנייה שהסתובתי הספקתי לראות את נייל יושב על הכפיים של זאיין וזה גרם לי ממש לצחוק. "בואי לוקס, משחקים משחק" אמרתי לה לפני שהושבתי אות על הכפתיים שלי וגרמתי לה להפיל את נייל מהכפתיים של זאיין. כמובן שנייל וויתר לה והיא לא 'באמת' הצליחה להפיל אותו אבל היא הייתה ממש מאושרת מזה והצחוק החמוד שלה גרם לכולנו לצחוק.
אחרי כמה משחקים שלוקס 'ניצחה' בהם נתתי לה לקפוץ מהכפתיים שלי כשלו מחאה לה כפיים "ווהווו לוקסיי! בואי לאמא קטנה יפה שלי" היא אמרה לה כשלוקס 'שחתה' אל הסוף של הבריכה, איפה שלו הייתה. אבל היא לא באמת שחתה, זה פשוט שאני החזקתי לה במותניים וקירבתי אותה למקום שאליו היא רצתה להגיע והוצאתי אותה מהמים והיא רצה ללו כולה צוחקת ומאושרת זה גרם לי לחייך ולצחוק. יצאתי אחריה גם אני מהמים, הולך למיטת הבריכה שליד איפה שלואי שכב, והוצאתי לעצמי מגבת לפני שניגבתי את עצמי, רואה את לואי מקליד בפלאפון שלו, הוא כבר שעה ככה. החיוך שעל הפנים שלו היה מרוח לו על כל השפה והוא נראה כמו אדיוט גמור… "למי אתה מסמס..?" ידעתי מן הסתם שהוא מתכתב עם מישהו כי אתה לא מקליד ומחייך סתם ככה… הוא ישר הסתכל עלי, מנסה למחוק לעצמו את החיוך ללא הצלחה. "סתם…" הוא אמר והרמתי את הגבות שלי, מתיישב על המיטה שלידו. "אז למה אתה מחייך כמו אדיוט כבר שעה?" אמרתי עם חיוך על הפנים לי, אני אוהב להתגרות בו… זה הקטע שלנו… "אסור לחייך?" הוא שאל לגמרי לא מסתכל עלי. "זאת אוליב?" שאלתי מעצבן אותו כי ידעתי שזאת לא היא וידעתי מה הוא מרגיש כלפי מישהי אחרת… הוא ישר הסתכל עלי מעוצבן אז צחקתי לעצמי. "סתם, אני רק צוחק איתך. תמסור ד"ש לדניאל" חייכתי לעצמי כששמתי את המשקפי שמש שלי ונשכבתי לאחור על המיטה, משאיר אותו מופתע שידעתי… מה לעשות, לואי כזה צפוי. זאת חייבת להיות דניאל אם היא גרמה לו לחייך ככה. "זאת..– זאת לא היא.." לואי אמר כאילו זה ברור מאילו ורק צחקתי לעצמי. "מה שתגיד לואי…. מה שתגיד…" חייכתי לעצמי מאוזן לאוזן והוא בטח רק רצה להפיל אותי למים או משהו. הוא היה כל כך אדום ולא, זה לא היה מזווית התאורה של המשקפי שמש, זה היה במת צבע ההסמקה של הפנים של לואי.
************************************************************
*****************************
*********************************************************************
הגיע הערב של טקס חלוקת הפרסים ולו הלבישה אותי ואת הבנים בחליפות והכל… אני בדרך כלל לא מתלבש ככה, רק לאירועים חשובים, אבל אם זה מה שצריך אז שיהיה, אני לא מתלונן. אחרי שסיימו לסדר לי את השיער, נעמדתי מול המראה, מסתכל על עצמי. אני נראה כמו חתן או משהו… רק הכלה חסרה לי. ואז כרגיל נזכרתי באלה, כל דבר קטן מזכיר לי אותה וזה משגע אותי… יש לי עוד שעה עד הטקס, אני אספיק לדבר איתה עכשיו נכון..? "היי לו, סיימת איתי נכון? אני צריך לעשות איזה שיחה עכשיו לפני הטקס." שאלתי את לו בתקווה שהיא סיימה להכין אות ועכשיו עוברת לשאר הבנים. "תן לי לנחש, אלה..?" היא שאלה מחוייכת גורמת לי לחייך ולהנהן טיפה במבוכה. "כן סיימתי איתך, אתה יכול ללכת אתה משוחרר." היא אמרה כמו מפקדת, גורמת לי להצדיע בדניות ולהנהן הנהון אחד חזק, גורם לה לצחוק וללכת להמשיך לארגן את הבנים. יצאתי מתאי ההלבשה, מחפש מקום שקט לדבר בפלאפון כשנתקלתי בהמון מפורסמים בדרך. כל הזמרים וכל השחקנים, מי שאתם לא רוצים היה שם. נתקלתי בכמה אנשים שאמרו לי שלום מהיר והחזרתי להם בחזרה והיו כמה שעצרו אותי באמצע למיני שיחה שדיי עיקבה אותי. לא היה לי נעים לדחות אותם אבל ניסיתי לזרז את השיחה כמה שיותר מהר עד שסוף סוף יצאתי החוצה למקום החניה של המארגנים בלבד. היה שקט, בלי אנשים ובטח שבלי מעריצים. סוף סוף הוצאתי את הפלאפון שלי וחייגתי לאלה, אמור להיות אצלה עשר בבוקר בערך… אז אני לא אעיר אותה או משהו.
"הלו?" שמעתי את הקול שלה גורם לי טיפה לחייך. "היי בייב" חייכתי לעצמי כשנשענתי על הקיר. "הארי.." יכולתי לשמוע את החיוך שלה כשהיא אמרה את השם שלי בהנחה. "יש לי זמן פנוי עד חלוקת הפרסים אז חשבתי להתקשר אלייך."
"אהה נכון זה היום. לו הלבישה אותך חגיגי בטח הא..?" היא אמרה ויכולתי לשמוע אותה צוחקת עלי. היא יודעת שאני שונא את הלבוש הזה קצת… "מאוד מצחיק" אמרתי אבל עדיין לא יכולתי להוריד את החיוך מהפנים שלי. "תגיד, כמה מפורסמים יש שם…?" היא שאלה מגיעה לאיזשהי נקודה. "הרבה, למה?" שאלתי מסוקרן. "מה הסיכויים שאד שירן נמצא שם…?". חייכתי כי אני יודע כמה אלה אוהבת את הזמר הזה ובמיוחד את השירים שלו. היא תמיד אהבה ששרתי לה את השיר Kiss Me בלילה כשהיא הייתה איתנו בסיבוב ההופעות ובזמן האחרון אני ואד התחברנו. רק שדיי שכחתי לספר את זה לאלה, היא הייתה משתגעת אם היא הייתה יודעת. "הסיכויים גבוהים. הוא כאן, הצבעת לו הא…?" שאלתי מחייך. "ברור, לפחות חמש פעמים" היא אמרה גאה ואני פשוט גילגלתי עיניים. 'את מצביעה חמש פעמים לאד שירן אבל אפילו לא פעם אחת לחבר שלך…. איזה מן חברה את?" שאלתי ויכולתי לדמיין אותה עכשיו מגלגלת עיניים. "אני לא מאמינה שהייתי יכולה לפגוש אותו, הייתי צריכה לעזוב את סיבוב ההופעות -אחרי- הטקס הזה…" היא אמרה נאנחת. "אל תדאגי בייב. אני אספר לו עלייך" יכולתי לשמוע אותה מחייכת.
"מה עם ההריון אלה? מתי בפעם האחרונה היית אצל הרופא?" שאלתי מסוקרן והאמת שדיי מפחד לשמוע את האמת. "לפני יומיים… אני לא באמת יודעת, הכל יכול להשתנות זה רק עניין של זמן. הרופא אמר שזה יכול להפתיע הארי… אני לא רוצה לדבר על זה אלא אם אתה לא כאן ליידי" היא אמרה גורמת לי להצטער טיפה שאני עכשיו לא איתה בבית. "אוקיי בייבי… אבל את חייבת לשלוח לי תמונה של הבטן, אני חייב לראות כמה גדול זה" אמרתי צוחק והיא צחקה יחד איתי. "כן האמת שאני כבר לא ממש יכולה לצאת מהבית איתה" היא אמרה גורמת לי להיזכר בשיחה הקודמת שלנו. המעריצים והתקשורת לא יודעים על ההריון של אלה, ואם יצלמו אותה עם הבטן הזאת אני לא רוצה לדעת בכלל איזה שמועות יתחילו… "עדיין התקשורת..?' שאלתי כבר יודע את השובה. "אני באמת מצטער אלה… אל תדאגי, בקרוב נפתור הכל. רק תני לזה קצת זמן. את לוקחת את הכדורים שנתנו לך??" שאלתי לחוץ כי אני מקווה מאוד בשבילה שכן. "איך אפשר שלא כשאתה מסמס לי כל ערב וכל בוקר כדי להזכיר לי לקחת אותם" היא אמרה גורמת לי לצחוק. "תהיי זמינה אחרי הטקס כי אני אתקשר." הזהרתי אותה.
'בהצלחה, תמסור גם לבנים ותמסור דש ללו וללוקס, התגעגעתי אליהן" היא אמרה והסכמתי. "ביי בייב, אל תשכחי להיות זמינה" אמרתי לה והיא רק צחקה טיפה לפני שניתקתי. עמדתי שם נשען על הקיר עם חיוך לכמה דקות. אף פעם לא רציתי לתפוס ולחבק את אלה כמו שרציתי עכשיו. רק להרגיש אותה ליידי… חזרתי בחזרה לתא ההלבשה שלי ושל הבנים וראיתי שהם כולם עוד שם. עדיין חלקם מתארגנים. "היי שמעתם שדניאל חזרה לחבר הקודם שלה?" החלטתי לעצבן קצת את לואי שבהתחלה קפץ לגמרי והיה בהלם אבל ניסה לשחק את עצמו כאילו לא אכפת לו. 'ואיך אתה בדיוק יודע..?' ליאם שאל וכל שאר הבנים גם נראו מסוקרנים. "דיברתי עכשיו עם אלה בפלאפון, במקרה זה עלה בשיחה" סתם שיקרתי אבל זה היה כיף לראות כמה שלואי התאמץ לא להתעצבן. "מוזר, איך זה שהיא לא סיפרה לי?" נייל שאל קצת מבולבל. דניאל מספרת הכל לנייל, הם כמו חברים הכי טובים או משהו, רק שהם שוכבים מדי פעם… כן זה דיי מוזר… "הוא סתם עובד עליכם נייל.." לואי אמר מעוצבן וכולנו הסתכלנו עליו. "זתומרת… לא שאכפת לי אם זה נכון או לא, אבל אני לא מאמין לזה" הוא מיהר לתקן את עצמו ואני חייכתי חיוך מאוזן לאוזן. "הוא צודק, סתם אמרתי… אבל… לא שאכפת לך.. הא?" אמרתי תופח לו על הגב וקורץ לו לפני שהלכתי משם לשתות משהו.
בדיוק לפני שהתחיל הטקס הבנתי שיש משהו שאני חייב לעשות… לא בשבילי, זתומרת גם, אבל בעיקר בשביל אלה… יש דברים שהם לא פיירים בשבילה שרק אני יכול לפתור. חייגתי לאביה והיא ענתה במהירות. "הארי?" היא שאלה מבולבלת בטח יודעת שלפני חמש דקות דיברתי עם אלה. "כן אביה תקשיבי. אני צריך שתדוואי שאלה רואה היום את הטקס. זה חשוב" אמרתי לה והיא הסכימה. "אל תשכחי!" אמרתי שוב מזהיר אותה "תרדע הארי, יש לך את המילה שלי. אני אדאג שהיא תראה את זה… אתה חייב להפסיק להיות כזה לחוץ.." היא אמרה ויכולתי לדמיין אותה מגלגלת עיניים לפני שאמרתי לה תודה וניתקתי.
תגובות (9)
אעאעאעאעאעאעאעא
העלייייייתתתת
זה כלכך פאקינג מושלםםםם
אעאעאעאעאעאע מה הארי רוצה לעשותתתתתתתתת
אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאע לואי הקנאיייייי
פליזוש המשךךךךךך
אעאע
לאב יוווו
תקשיבי איזה קטע
ביום רביעי היתי בערב בבריכה והחברות (הסתומות) שלי הציעו שניקח כול אחת ארבע מצופים ונשים על הידים ועל הרגליים וניכנס למים…
זה היה כול כך כיף!!!!!!
צחקתי איזה חצי שעה ברצף וחברות שלי שקלו לאשפז אותי
אבל זה בסדר כי גם הן היו מטומטמות באותה מידה
כדי לך לנסות את זה!!!
אבל תיזהרי כווווולם יבהו בך
כולל המציל וזה שמוכר ארטיקים ואה כן,אמא שלך!!!
הקיצר
תמשיכי זה שלמות מושלמת
חיחיחי מה הוא עומד לעשות הארי השובב?
אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאאע
הוא יספר לכולם על הבמה שהוא עומד להיות אבא
תמשיכיי דחוףף
מדהימים את מדהימה
תמשיכיייייייי
תמשיכיייייייי
תמשיכיייייייי
סורי הפלאפון מפגר
חחח דורשת המשך!!!!!!!!!!!!!!! :)