דניאל- כן זה אני… פרק 1 :)

נקודת מבט של שני (אחות של דניאל):
"מותק, בואי רגע" אמר ילד שנראה שנה מעלי כזה, בגיל של דניאל, והיה לו שיער שחור ועיניים שחורות מסתוריות מעט, היה אפשר לראות שמתחת לחולצת אדידס שהוא לבש יש לו שרירים, היה לו מראה של ערס, מזה, מה הוא קורא לי מותק,
"מותק אחותך" אמרתי וחייכתי אליו, התקרבתי אליו
"הי אני גייק, איך קוראים לך?" שאל בחיוך כובש
"שני, אתה חדש?" שאלתי
"כן, הייתי שלוש שנים בבוסטון, איזה כיתה את?" שאל בחיוך
"אני י' 4, אתה?" שאלתי
"אני יא' 3" אמר, הוא בכיתה של דניאל, הצילצול נשמע ברקע
"בי מותק, היה לי נעים לפגוש אותך" אמר וחייך חיוך מסתורי והלך
נכנסתי לכיתה וניסיתי לא למות משיעמום עד שניגמר היום,
נגמר השיעור ויצאתי מהכיתה, הלכתי תוך כדי קוראת וואצאפים מהקבוצה של השכבה
"שנייי!!" קול מוכר מעט קרא לי, הרמתי את ראשי וראיתי את גייק
"הי גייק" אמרתי וחייכתי
"הי, את יכולה להחזיק את הכדור? שנייה אני חוזר" אמר והביא לי את הכדור
"כן, אבל למה החלון פה שבור?" שאלתי והוא סימן לי שיסביר אחר כך ורץ
"גברת שני, למשרד שלי מידד!" אמר קול מאחורי
"מהה? אבל למהה?" שאלתי מבולבלת
"אל תיתממי לי, בואי מייד" אמרה המנהלת בכעס ולקחה לי את הכדור מהיד, לא הבנתי מה היא רוצה מהחיים שלי, הלכתי אחריה
"אני מאוד מאוכזבת ממך" אמרה במבט חודר
"אבל המנהלתת!! מה עשיתיי??" שאלתי לא מבינה
"משחיטה רכוש בית הספר ואז עוד אומרת שהיא לא יודעת מה עשית?? ציפיתי ליותר ממך" אמרה
"מה זה החלון?? זה לא אני שברתי אותו, אני מבטיחה לךך" אמרתי, אוףף מה הם רוצים ממניי
"כן, זה החלון, ועונש על זה ששברת את החלון ועל זה שאת מכחישה יש לך עשרים שעות שירות" אמרה
"אוףף, באמת שזה לא אניי!! ומה זה בכלל שעות שירות??" שאלתי מיואשת
"אחרי כל הפסקת אוכל את נשארת לשטוף את הכלים" אמרה מהההההההה?!
"מההההה? של כל בצפררר? את לא רציניתתת" אמרתי
"אני מאוד רצינית, בפעם הבאה תחשבי טוב מאוד לפני שאת עושה מעשה כזה" אמרה ואני יצאתי בטריקת דלת מהמשרד שלה, איככככ איך שאני שונאת אותווו, הוא פשוט מניאק!!!

נקודת מבט של דניאל:
"דנייייי, אני לא יכולה לסבול אותו יותרר!!! הואא פשוט קרצייה!! בגללו אני צריכה לשטוף כליםם, אתה קולטט, לכל בצפרררר" אמרה שני אחותי ועינייה הירוקות ברקו בכעס
"שנינוש מה קרה? מי עיצבן אותך אני יראה לו מה זה להתעסק עם אחותי" אמרתי מעוצבן
"זה גייק! הילד החדש הזה שבכיתה שלך, דייי אניי לא יכולה יותרר, אתה קולט? הוא גרם לזה שאני יעשה עבודות שירות, אניייייי!!!" אמרה ועוד שנייה התחרפנה
"ומזה הפרצוף המדכא הזה שלךך?!" שאלה שני אחותי אחרי שהרגעתי אותה מעט
"כלום, סתם" אמרתי לה
"מזה כלום סתם?? אני מכירה אותך כבר שש עשרה שנים, מה קרהה? ספר" אמרה לי ובעיניה הירוקות יכולתי לראות את הדאגה שלה
"שחר נפרדה ממני" אמרתי