סודות הישוב המבודד- פרק 1(הסיפור שלי ושל ספיר <3) ~ בבקשה תקראו :) העלאה 4

~ מנוקדת המבט של ליאור ~
" נעים מאוד, אני רן. מנהל הישוב." נער גבוה במיוחד לחץ את ידי ונכנס לביתי
" אתה המנהל ? אתה לא צעיר מדיי בשביל זה ?" הייתי מופתע
" לא." הוא ענה לי
" איך אתה מסתדר בינתיים ?" רן שאל אותי
" האמת. שבסדר." עניתי לו
" רוצה שאני יעשה לך סיור ושאני יכיר לך את הנפשות הפעולות ..?" רן שאל אותי
" אוקיי." אמרתי לו שמתי כפכפים ויצאנו לדרך.
" תכיר את נועה ועידן. נועה. עידן. תכירו את ליאור." רן הכיר לי את נועה ועידן ולפי מה שראיתי הם בניי זוג.
" עידן. בא איתי ובינתיים נועה תעשה לך סיור. בסדר?" רן שאל אותי
" כן." אמרתי והסתכלתי על נועה
" מעולה. ביי." רן ועידן הלכו.
" אז.. למה הגעת לפה?" נועה שאלה אותי
" סתם. לא הסדרתי עם המשפחה שלי .." לא סיפרתי לה את הכול
" אוקיי.. רוצה ללכת בית בית או שפשוט אני יספר לך על האנשים מפה?" נועה שאלה אותי
" תסבירי לי פה." עניתי לה
" אוקיי. אז עם מי להתחיל?" היא שאלה אותי
"רן." עניתי לה
" אוקיי. רן הוא המנהל של הישוב. " נועה הסבירה לי
" והוא נחמד כזה?" שאלתי אותה
" לא כל כך.. הוא פשוט מנסה להיות נחמד עכשיו כדי שיבחרו בו גם בבחירות הבאות .." נועה ענתה לי
" אה.. הבנתי.." מלמלתי
" פשוט להגיד לך אחד אחד?" נועה שאלה אותי
" אני מעדיף .." נשמתי לרווחה
" אוקיי. אז עידן. חבר שלי. בן אדם טוב מאוד . והוא עובד אצל רן, אפילו שהם סוג של אויבים .." נועה התחילה להסביר לי
" למה הם אויבים ?" לא הבנתי
" עידן הפסיד לרן בבחירות שהיו לפני שנה בישוב. אז עכשיו הוא דיי כועס עליו .." נועה ענתה לי
" אוקיי. מי עוד?" שאלתי
" יש את התאומים. שי ורעות." נועה אמרה
" הם נחמדים מאוד.. אבל לא אוהבים חדשים.." נועה הזהירה אותי
" למה לא?" שאלתי את נועה
" האמת.. שאין לי שום מושג.." נועה ענתה לי
" ומי עוד?" שאלתי אותה
" יש את נועם, שמעון, וסיגלית." נועה אמרה במהירות
" שהם?" שאלתי
" לא התחברתי אליהם יותר מדי אז אני לא יכולה להגיד לך .." היא ענתה לי
" אפשר בבקשה לשאול אותך משהוא?" אישה מבוגרת עם שער סגול פנתה אליי
" כן.." הייתי קצת מבוהל
" בן כמה אתה והאם את נשוי ?" האישה המוזרה שאלה אותי
" בן 15. ולא" עניתי לה
" אוקיי. ואתה יודע לחלוב פרות ?" היא שאלה אותי
" לא.." עניתי לה
" מעולה. כי אין לנו פרות. רק סוסים.." האישה המוזרה אמרה לי והתחילה ללכת לכיוון הבית שממול
" מי זאת ומה עובר עלייה?" שאלתי את נועה שלא נראתה מודאגת
" אה. זאת סיגלית. אל תתייחס אלייה.. היא דפוקה על כל הראש.." נועה הסבירה לי
" כן שמתי לב שהיא דפוקה." אמרתי ואני ונועה צחקנו
" אני מצטער על מה שאמא שלי אמרה לך מקודם.." ילד קטן וחמוד התקרב אלינו
" זה בסדר. אני אמרתי לו שאמא שלך לא הכי נורמלית.." נועה ענתה לילד
" איך קוראים לך?" שאלתי את הילד
" קוראים לי כפיר.." הוא אמר בהתרגשות
" נעים מאוד. ליאור." אמרתי לו
" טוב.. אני צריך ללכת לאמא שלי לפני שהיא תעשה עוד שטיות .." כפיר אמר לי והתחיל ללכת אל אמא שלו שהייתה בבית ליידנו
" מה קרה פה כרגע?!" שאלתי את נועה
" כפיר. הבן המסכן של סיגלית." נועה ענתה לי
" למה מסכן?" שאלתי
" כי הוא ממש ילד טוב. וממש גאון.. אבל בגלל ההורים המוזרים שלו הוא נתקע בישוב הזה.." נועה הסבירה לי
" ולמה את פה?" שאלתי את נועה
" סיפור ארוך." נועה אמרה
" אישי?" שאלתי
"כן." היא ענתה לי
" את יכולה לספר לי או ש..?" שאלתי אותה וירדה לה דמעה מהעין
" אני מבין.. אני מצטער .." מלמלתי והתקרבתי אלייה
" מה נראה לך שאתה עושה ?? ככה את מנשק את חברה שלי ??" עידן ראה אותי קרוב אל נועה וצרח עליי
" אני .. אני .. אני.." גמגמתי