המירוץ למיליון (הגרסא שלי ושל הארי) פרק 28-29

"ברוכים הבאים לאריזונה!! עליכם לנסוע לסנואו-בול" הקראתי
"אז בואי כבר!”
"איך אידיוט? ברגל??”
"כן!!”
"נראלך?! אנחנו צריכים לקחת רכב מסניף חברת הרץ אידיוט!” נתתי להארי כאפה קטנה
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"אתה ממש מפגר"
"אוי נו עזבי אותי!! הייתי עייף!! הפעם זו הייתה אשמתך שלא ישנו כמו שצריך"
"הארי תסתום!!”
"אני אוהב את ווגאס. אולי נגור שם?”
"למה? כדי ש-”
"כןןןןןן"
"לא!!!”
(המבין יבין -,-)
~~~חזרה למירוץ~~~
"תודה" לקחתי את המפתחות מנציג סניף הרץ ונכנסנו לאוטו
"אתה צריך לנסוע לסנואו-בול. אני אכוון אותך"
~~~
"הארי תדליק את החימום.” ביקשתי ממנו
"אני אחמם אותך"
"לא הארי. אתה נוהג.”
"החימום כבר דולק"
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"החימום פאקינג דלק, ואני פשוט רעדתי מקור!!”
"אם אני הייתי מחמם אותך את היית מזיעה.”
"לא הארי. לא הייתי עושה את זה באוטו"
"למרבה הפלא, לא התכוונתי לזה.”
"אז למה התכוונת?”
"לפני שאני עונה לך, אני לא מאמין שאת נהפכת לכחולה!!”
"מה אתה רוצה? אחרי כמה חודשים איתך…”
"אני גאה בעצמי"
~~~בחזרה למירוץ~~~
"הנה הסימן של המירוץ. תעצור פה" הורתי להארי והוא החנה
הוא הוציא את התיקים שלנו מהאוטו בזמן שאני לקחתי את הרמז הבא.
"עליכם להפוך למשלחת חילוץ, ולהציל אדם קבור בשלג"
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"היא הייתה בטוחה, שמדובר באדם אמיתי" הארי התחיל לצחוק עלי מחדש
"מה אתה רוצה?? הם לא רשמו בובה, הם רשמו אדם!!”
"אבל מה חשבת? שהם יקברו אדם בשלג ויחכו שאנחנו יחידה 7269 נבוא להציל אותו?”
"יחידה מה?”
"7269 אני המצאתי"
"זה מסביר כלכך הרבה דברים..”
~~~בחזרה למירוץ~~~
"אנחנו צריכים לעלות את זה??” נבהלתי והרמתי את ראשי, מביטה בהר העצום שלפני
"כן. בואייי אנחנו ראשונים בואי לא נאבד את המקום הזה" הארי האיץ בי ואני החזקתי את המזחלת ומדי פעם התחלפנו
"הארי זה מראה על 15..”
"אז.. אמ.. תקחי שמאלה"
"17”
"ימינה?”
"14”
"תלכי עוד"
"12”
"עוד"
"10”
"עוד"
"7”
"עוד"
"4”
"עוד"
"זה מצפצף מהררר תתקע את המקל הזה שקיבלת בשלג"
"יש שם משהו רך…” הארי ענה לי והתחיל לחפור
"תעזרי לי למשוך" הארי אמר לי והנחתי בצד את המזחלת
"שלוש, ארבע ו-” הארי ספר ומשכנו בחוזקה את הבובה
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"אני דיי בטוח שאנחנו הזוג היחיד שנקרעה לו הבובה"
"זה היה מפחיד. אני התחלתי לצרוח כי הייתי בטוחה שזה מישהו אמיתי"
"ותוך כדי שהיא צרחה, אני עפתי אחורה מהתנופה"
"בקיצור,”
"הזוג"
"הכי"
"הזוי" אני והארי השלמנו אחד את השני צוחקים
~~~חזרה למירוץ~~~
"אמא. הארי אני-”
"את לא תמותי. את לא תמותי מלגלוש על את חפירה ב-”
"מי דיבר על זה עכשיו?? התכוונתי לומר שאני לא אצליח להחזיק את המזחלת. היא תברח לי.”
"או. אז אני אחזיק"
"אתה יודע,” התחלתי לומר לו בזמן שהתיישבתי על את החפירה
"אתה צריך לסתום לפעמים.”
"מה? לא נכון!!”
"כן. ודחוף.” אמרתי והתחלתי להחליק במדרון, לא מחכה להארי
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"את יודעת מה הכי מצחיק?” שאלתי את המראיינת
"מה?”
"שהוא אמר לי שלא יקרה לי כלום-”
"אמרתי שאת לא תמותי מלגלוש על את חפירה" הארי תיקן אותי
"דה סיים שיט" העפתי לו מבט רצחני
"אז, בקיצור, הוא אמר לי את זה, והוא כמעט נהרג בעצמו" התחלתי לצחוק
"מה את רוצה? התהפכתי בגלל המזחלת הזו…”
"ואני לא מאמינה שפיספסתי את זה.. הייתי צריכה לשלוח אותך לפני שאני אוכל לראות את ההתרסקות הזו.. נו טוב, אני אוכל לראות אותה בבית” צחקתי
"את לא תראי אותה. אני.. אשמיד את זה.”
"כן בטח"
~~~בחזרה למירוץ~~~
"הארי תפסיק לשחק עם הכדור הזה ותרביץ לו!! הוא לא נותן לנו את הרמז!!” חטפתי את ה"רמז" שלנו מידו של הארי
"נראלך?? אני לא בנאדם אלים.” הוא חטף לי את הכדור בחזרה
"שקרן. אתה פשוט מפחד שהוא יקרע אותך במכות"
"אוי נו שתקי כבר" הארי התחיל לזרוק עלי שלג
"מפגר!!” גלגלתי כדור שלג בידי וזרקתי עליו בחזרה
"אח!! זה פגע לי בגב!!” הוא קרא והמשיך לזרוק עלי שלג
פתאום הוא קפץ עלי ונפלתי אחורה על השלג, הוא היה מעלי
"ניצחתי" הוא לחש לי בחיוך והצמיד אותי לקרקע
"לא אתה לא!!” קראתי והעפתי אותו ממני והפעם אני הייתי מעליו והוא היה מתחתיי
המשכנו להתגלגל ככה עד שהתוצאה חזרה להיות כמו בתחילה. הוא היה מעלי, מנצח.
"סעמק שלך!!” מלמלתי בכעס וניסיתי להעיף אותי מעלי
"לא הפעם בייב" הוא חייך אלי ורכן לנשק אותי
"לא!” ניסיתי להזיז את ראשי כדי שהוא לא יצליח לנשק אותי והצלחתי.
"היי הנה תראה הארייי הנה הסימן של השפתיים שלך על השלג!!” צחקתי וקמתי מהשלג.
"השפתיים שלי כחולות..” הוא נגע בהם ועיסה אותם, כדי שהם יתחממו
"לא סיפרתי לך אבל גיליתי לאן אנחנו צריכים לנסוע.” הארי הסתכל עלי מחייך
“מפגר!! בזבזנו מלא זמן!!”
“אבל זה היה כיף”
“מפגר!! בוא כבר לאוטו!!” התחלתי לרוץ
~~~
"למה התעכבת??” שאלתי את הארי שהוא הגיע מתנשף לאוטו
“כי היינו צריכים לעבור בלוח ההצבעה. ואת רצת לאוטו!!” הוא נכנס למכונית
“לאן נוסעים?” שאלתי אותו
"לפלאגסטאף נורדיק סנטר"
"נגיד והבנתי" צחקתי
"יאווו אמבר. הרגת לי את השפתיים"
"אני אפצה אותך שנגיע לשם" צחקתי והוא הגביר את המהירות
~~~
"אוקי… דו קרב מזחלות.” הארי הקריא
"אני ראשונה!!” התלהבתי
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"הייתי בטוחה שזה מגניב, כיף, בטוח.. זה לא היה" החיוך ירד לי מהפנים
"הדבר הזה זז ממש מהר, ואם הכלבים יראו עץ, הם לא יזוזו הצידה. הם ימשיכו קדימה, אל תוך העץ.”
"יאווו הפעם אני הייתי בטוח שיקרה לה משהו..”
"זה היה ממש מסוכן!! אבל כיף" צחקתי
~~~חזרה למירוץ~~~
"אוקי כמה דברים. 1. את אמרת שאת תפצי אותי. 2. מה את אומרת? לסחוב או לערום?” הארי שאל אותי
"אמ.. לסחוב. אנחנו בחיים לא נצליח לבנות קיר מגזעים בגובה של 2 מטר.”
"אוקי. אז בואי נלך" הארי מיהר
"רגע! אמרתי שאני אפצה אותך לא?” צחקתי ועמדתי על רגליו של הארי כדי להיות גבוהה יותר ונישקתי אותו
"אוקי השפתיים שלי התחממו" הארי צחק ואני ירדתי ממנו
"אני שמחה" חייכתי אליו והלכנו למשימה הבאה שלנו
~~~
"את תצליחי להרים אותה?” הארי שאל אותי
"כן. זה כמו שק קמח..” אמרתי לו והיא עלתה על גבי
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"אמא!!! כמה היא שקלה!!! סמאליייי"
"כל שנייה עצרנו ואני התעצבנתי" הארי אמר
"כן!! ואני עוד יותר התעצבנתי עליו!! הוא לא יודע עם מה אני התמודדתי, ואני בת!! אינלי שרירים, ישלי ציפורניים!! אפרופו ציפורניים, היא שברה לי אחת!!”
"אוי לא. שאני אנשק לך את אצבע?” הארי שאל אותי בטון תינוקי
"מה אכפת לי? תנשק" כיוונתי אליו האצבע השלישית שלי וחייכתי אליו
"שובבה" הוא צחק ותפס באצבעי וככה משך אותי אליו

פרק 29:
"אמא הארי.. מה אתה חושב שנראה שם?” שאלתי את הארי בזמן שנסענו לשמורת האינדיאנים
"אממ.. נוצות, ריקודים משונים… מאיפה אני יודע?”
"מה מאיפה אתה יודע? אתה היית מתנהג ממש ככה שהיית ילד" צחקתי וראיתי את הארי חושף גומה
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"הוא היה פעם ממש אינדיאני קטןןן ולפעמים הוא גרר אותי לשטויות שלו…” צחקתי והבטתי בהארי
"אמממ כן.. הייתי… אממ.. בואי נגיד שיהיה לי קל להצטרף לשבט שלהם" הארי צחק
"ואני לא קשורה… אני סתם אסתכל עליו מהצד"
"לא. את איתי בהכל בייב. אם את רוצה ואם את לא.” הוא חייך אלי
~~~בחזרה למירוץ~~~
"הנה הארי.. זה פה!” קראתי והוא החנה
התחלתי להקריא את הרמז הבא והחיוך של הארי גדל משנייה לשנייה
"מה אתה מחייך ככה?” נדבקתי מהחיוך שלו
"לא יודע.. זה נשמע לי מגניב" הוא צחק והתקדמנו לעבר השבט האינדיאני
~~~מאחורי הקלעים~~~
"המוזיקה המזעזעת התחילה וראיתי את אותם אינדיאנים רוקדים מוזר… פתאום אני מסתובבת ורואה את הארי רוקד כמוהם ואני פשוט ממתי מצחוק" התחלתי לצחוק מחדש כשנזכרתי בזה
"זה היה כיף לרקוד ככה" הארי צחק
"אני יודעת איך שנינו נוכל לעשות כושר!!!”
"לא צריך מיטה בשביל זה?”
"לא!! לא דיברתי על זה!!”
"אה. אז לא נראלי אני אוהב את הרעיון"
"בסדר. אז אני אספר לצופים בבית. אתם לוקחים לכם הארי סטיילס. הוא מתחיל לרקוד, ואתם צוחקים. צחוק בריא מרזה. וגם ריקוד זה כושר. הבנתם איך הרעיון הגאוני עובד? תתקשרו ואני אמכור לכם אותו לשעה. *לא למכירה לכוסיות* תודה”
~~~בחזרה למירוץ~~~
"אמא הארי!!” קראתי לו כשמישהי סימנה לי לבוא אחריה
"מה?” הוא הגיע אלי מתנשף
"היא רוצה שנלך אחריה.” לחשתי לו והתחלנו ללכת אחריה
"יא תראה!! הנה איש עם הרבה נוצות!! זה בטח הצ'יף" קראתי
"אתה הצ'יף?” הארי שאל אותו והצ'יף הנהן לו
הארי התחיל לקוד לו. 0.0
"מה אתה עושה??” סיננתי מופתעת
"אני קד לו. זה הצ'יף"
"איזה כאפות הוא צוחק עליך"
"מה? לא נכון!!” הוא הזדקף
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"כמה שהצ'יף הזה חפר לנו… מה הבעיה להגיד; 'שמעו, אתם חדשים הבאנו לכם מתנה. שמיכה. ושמות חדשים. למה הוא לא אמר את זה וגמר סיפור?!”
"כי הוא היה צריך להסביר לנו!! ס'ההה אמבררר את מזלזלת בזה!!”
"מה אתה נעלב? ומה אתה קד לו??? מה אתה דפוק?! הוא התחיל לצחוק עליך!!” צחקתי שנזכרתי במבטים שאני והצ'יף החלפנו על הארי
"הוא לא צחק עלי! הוא… התרשם"
"כן. התרשם מהטמטום שלך"
"שתקי כברררר"
~~~בחזרה למירוץ~~~
"מעכשיו לך יקראו, תלתלים כחולים,” הוא אמר להארי ואז פנה אלי
"ולך, ענן כחול. וביחד, אתם משפחת הכחולים" הצ'יף אמר
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"ענן כחול??? ענן כחול??? לא יכולת לחשוב על שם דפוק יותר???”
"אני אהבתי את השמות"
"זה בגללך!!! סעמק איתךךך"
"אני גאה בזה!!” הארי הוציא לי לשון
"שונאת אותך. ואז הוא מרח עלינו משהו אדום כזה… ושם לנו נוצה יפה כזו בראש"
"את יודעת? את ממש הזכרת את פוקהונטס, שדרך אגב, היא הנסיכת דיסני האהובה שלי.”
"ומה איתי?” עשיתי מבט נעלב
"את הנסיכה שלי" הוא חייך אלי ונישק אותי
"אוווו גייי שלייייי"
~~בחזרה למירוץ~~~
"אוקי אנחנו הולכים לצוד"
"נראלך??!”
"לא באמת טמטם" הוא צחק
הגענו לשם ואני התחלתי לירות. לא הצליח.
"הארי, אתה יודע, אם היינו עכשיו בריב הייתי יורה את החץ הזה עליך" צחקתי
"שתקי ותכווני. אני מגלגל.”
"טוב אידיוט. ותנסה שזה יהיה ישר הפעם"
הוא גלגל והפעם הצלחתי.
"הצלחתיייי" העפתי את הקשת באוויר והחלפתי מקומות עם הארי
"זה היה רק בגללי"
"כן בטח. איך בדיוק?”
"זרקתי לך טוב”
“כן בטח. עכשיו תראה איך אני זורקת לך טוב ואתה מצליח.”
"BRING ITTT” הוא קרא ואני גלגלתי את ה… גלגלת (חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח)
~~~
"נווו הארייי מה נסגר??? טוב בוא לרקוד" חחחחחחחחח איזה משפט חחחחחחחחח
רקדנו שוב וחזרנו לעמדות שלנו. הארי התכונן ואני גלגלתי שוב את ה.. גלגלת (חחחחחחחחחחח)
הפעם הוא הצליחחחחח והוווווווו
"אוקי. עכשיו אנחנו הולכים לעבור טקס טיהור אינדיאני" הארי חייך
"מה אתה מחייך?? זה לא נראלי כזה תענוג..”
"אנחנו נפגוש את הצ'יף" העיניים שלו נצצו
"אידיוט. פשוט בוא כבר.” משכתי אותו
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"איכככככ וואי להתפלש בבוץ… איככככככככככ זה היה כזה דוחההה"
"נא. זה לא היה כזה דוחה… היו משימות גרועות יותר"
"אתה רציני?”
"טוב מה את רוצה?? אני בןןן"
"לא. אני לא סגורה על זה.”
"עדיין?? אבל.. כבר… אתמול.. אמבר!”
~~~בחזרה למירוץ~~~
"איכס. אתה עושה את זה קודם"
"אנחנו עושים את זה ביחד. את כל המשימה הזו.” הוא הצמיד אותי אליו והפיל את שנינו על הבוץ
"איכככ האריייי זה רק בשבילך!!!” מלמלתי
אחרי שסיימנו להתפלש בבוץ כמו הומלסים, היינו צריכים להיכנס לאגם הקפוא
"הארי, תזהר שלא תחליק" מלמלתי
"את מוכנה להיכנס?” הארי שאל אותי והחזיק בידי
"אממ נראלי..” השיניים שלי התחילו לנקוש מקור
"פשוט תרוצי לא משנה כמה קר זה"
"אוקי"
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"רק הכנסתי את הרגל שלי וישר ברחתי החוצה.. זה היה קפוא!!!”
"חחח והיא בורחת לי ואני כמעט נכנסתי וניסיתי לשכנע אותה לחזור ואז היה לי רעיון איך נעבור את המשימה הזו" הארי חייך
~~~בחזרה למירוץ~~~
"לא אמבר!! תחזרי!! אני יודע מה נעשה!!”
"לא הארי!! אני לא יכולה!! זה קפוא!!”
"נו אמבר!! ככה את נוטשת אותי??” הוא התחנן וחזרתי אליו
"אני לא עושה-”
"תקשיבי לי רגע!! אני מת לסיים עם זה, אינלי ברירה. פשוט.. תקפצי עלי. תכרכי את הרגליים שלך סביב המותניים שלי, וככה אנחנו נטבול, וגם נחמם אחד מהשני אוקי?”
"טוב"
הוא נכנס טיפה למים ואני קפצתי עליו וחיבקתי את צווארו בחוזקה
"מוכנה?” הוא לחש לי באוזן
"אמממ כ-” לא סיימתי את המשפט והרגשתי את גופי קופא. עלינו בחרה למעלה וירקתי את המים שהיו לי בפה
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"אני חייבת להודות. זה היה רעיון גאוני" חייכתי אל הארי
"זה היה כיף"
"כיף??”
"אממ.. כן.. בערך. את יודעת, חוץ מהקטע של המים הקפואים.”
"אז מה היה כיף?”
"לחבק אותך. עם ביקיני. אנחנו צריכים לעשות את זה לעיתים קרובות יותר"
"היית מת"
~~~בחזרה למירוץ~~~
~~~אינלי כוח לכתוב את השיחה באוהל של הצ'יף חחחחחחחח תדמיינו משהו דביק וחמוד~~~
"אוקי. עכשיו אנחנו צריכים לבנות טיפי.”
"אוקי.. אז בוא נלך כבר!! אני רוצה להתחיל עכשיו לפני שיהיה חשוך!!”
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"וואי… שגיליתי שאנחנו הולכים לישון בו…”
"לא נורא. כבר נמצא מה לעשות בו בלילה" הארי קרץ לי
"לא הפעם חמודי.”
~~~בחזרה למירוץ~~~
סיימנו לבנות את הטיפי אחרי כישלונות רבים, וסופסוף יצא לנו לנוח בו.
"אני עייפה.. וקר לי..” מלמלתי ועצמתי עיניים
"אז בואי לך לישון..” הארי צחק ומשך אותי אליו
"לישון הארי.”
"כן. אמרת שקר לך, אז בואי נישן מכורבלים" הארי צחק ואני הסתובבתי אליו והנחתי את ראשי על החזה שלו
"השפתיים שלי קפאו..” בקושי מלמלתי
"אני אטפל בזה" הוא חייך אלי ונישק אותי. זה אשכרה עזר. 0.0
"לילה טוב לאב" הוא לחש לי ואני רק חייכתי ונצמדתי אליו יותר.