הנקמה פרק 5

פתחתי את הדלת ו…
החדר היה ריק,נכנסתי למקלחת הצמודה והיא לא הייתה מוזר
ואז ראיתי מכתב על המיטה…
לדור ומעייני
אני מצטערת אני פשוט לא יכולה לחיות ככה בכל מקום שאני נמצאת
צוחקים על זה שאני יתומה וענייה,אוליי עדיף להצטרף לאמא ואבא
בבקשה אל תבואו לחפש אותי.
מעייני אני אוהבת אותך תמיד היית כמו אמא שלי והגנת עליי
ודור אני אוהבת אותך תמיד אתה ידעת לעודד אותי ולהצחיק אותי
אני תמיד יאהב אותכם
באהבה ליאל.
מה?לא היא לא יכולה לעזוב אותי…התחלתי לבכות כמו שבחיים שלי לא בכיתי
זה באשמת האיתי המפגר הזה אני יהרוג אותו…
הלכתי לחדר שלו ופתחתי את הדלת,הוא היה עם איזה זונה אחת
"מה את עושה פה?" שאל עצבני וקם מהמיטה שלו
"צאי מפה" אמרתי לחברה שלו
"לא באלי למה מי את?" אמרה בקול צפצפני
אין לי כוח לריב אז פשוט משכתי אותה מהשיערות החוצה וסגרתי את הדלת
"מה ישלך?" שאל עצבני
"אידיוט אני שונאת אותך" דחפתי אותו על הרצפה
"את חולת נפש באמא שלי" אמר
"ואתה בן זונה בגללך אחותי ברחה" צעקתי
"נו אז נפטרנו מיתומה אחת" אמר
"עוד פעם אחת אתה אומר את זה אתה מת" אמרתי
"כמו שאמרתי אני אומר את האמת זה מה שאתן יתומות מסכנות" אמר ופה לא יכולתי יותר
ונתתי לו את הכאפה של החיים שלו ודחפתי אותו על הקיר
"ישלך בעיית עצבים" אמר ותפס לי את היד שנייה לפני הכאפה
"תעזוב אותי" צעקתי ודחפתי אותו עם היד הלא תפוסה
"עכשיו אתה בא לחפש אותה ולבקש סליחה כי אם לא אני נשבעת לך שאתה מת ואני לא משקרת שאני אומרת אני מקיימת" אמרתי ומשכתי אותו מחוץ לחדר
"את חולה בראש אם את חושבת שאני יבקש סליחה מיתומה" אמר
"אני לא חולה בראש כי זה בדיוק מה שתעשה" צחקתי ויצאנו מהבית
הלכנו לשכונה שגרנו בה וחיפשנו אותה בבית שלנו אבל לא היה שם אף אחד
חיפשנו זאת אומרת חיפשתי איתי היה עסוק באייפון שלו…איפה לא חיפשתי?
איזו מטומטמת באגם שלנו
"בוא" אמרתי ורצתי לשם ואיתי אחריי.
חיפשתי אותה בבקתה ואחר כך יצאתי לאגם איפה היא???
פתאום ראיתי משו במים התקרבתי קצת וראיתי את ליאל
דפקתי את הריצה שלי החיים שלי וקפצתי למים,שחיתי אליה הכי מהר שאני יכולה
והוצאתי אותה מהר מהמים
"שיטט" מלמלתי
"תעזור לי" אמרתי לאיתי שנראה מבוהל
"איך?" שאל
"תרים אותה לבקתה" אמרתי
הוא הרים אותה והשכיב אותה על המיטה
בדקתי לה את הדופק יופי היא עוד נושמת…
"אתה יודע לעשות הנשמה?" שאלתי את איתי
"אני לא עושה הנשמה לאף אחד" אמר,מה הוא דפוק?היא יכולה למות
"היא יכולה למות נו" אמרתי והדמעות התחילו לרדת
"בסדר" אמר
בינתיים הלכתי להביא כדור נגד סחרחורות כי שהיא תתעורר יכאב לה הראש בטוח.
"נו היא התעוררה?" שאלתי ואז ראיתי אותה פותחת את העיניים לאט
תודה אלוהים תודה
התיישבתי על המיטה לידה וחיבקתי אותה חזק ואחרי זה נתתי לה את הכדור.
"למה את פה?" שאלה בשקט
"כי את אחותי ודאגתי לך" אמרתי
"אבל.." התחילה לומר
"שום אבל איתי רוצה להגיד לך משו" אמרתי ונתתי לו מרפק לבטן
"אה….כן סליחה" אמר
"זה בסדר" אמרה בשקט
"תנוחי מחר כבר נחזור" אמרתי וכיסיתי אותה
"לילה טוב לילוש" אמרתי
"לילה טוב" אמרתי ועצמה עיניים
יצאתי החוצה והתיישבתי על יד האגם
ואז ראיתי את איתי יוצא.
"טוב איך אני חוזר הבייתה?" שאל
"אתה בטוח שאתה רוצה לחזור עכשיו כבר מאוחר ויש פה בשכונות פושעים" אמרתי
"ואת הכי מסוכנת מהם" אמר
"סליחה?" שאלתי עצבנית
"כן זה נכון" אמר
"אתה מפגר" אמרתי ובאתי ללכת אבל הוא שם לי רגל ומתוך רפלקס תפסתי בו ושנינו נפלנו על הדשא שהוא מעליי.
"תזוז" אמרתי וניסיתי לדחוף אותו אבל הוא תפס לי את הידיים
"אני לא זז עד שאת לא מבקשת סליחה על מה שעשית לי" אמר
"אתה יכול לקפוץ לי" אמרתי וניסיתי לקום
"נו תזוז כבר" צעקתי
"אני לא שומע סליחה" אמר וחייך
"אתה גם לא תשמע" אמרתי
"אוקיי" אמר והרים אותי
"מה אתה עושה יחולה" צעקתי
"סליחה או שאת במים" אמר
"תיזהר אתה משחק עם החיים שלך" אמרתי
"את מבקשת או לא?" שאל
"לא" צעקתי ובשנייה הייתי במים.
"זהו הלך עליך" צעקתי ויצאתי מהמים והוא התחיל לרוץ
"אני לא צוחקת איתך" אמרתי וראיתי שהוא נעצר
"באמת?" שאל והתקרב אליי
"כן" אמרתי ודחפתי אותו למים
"חולת נפש" צעק ואני נקרעתי מצחוק
"אני לא יודע לשחות" אמר
"יופי אז תטבע" אמרתי
הוא הבן של הרוצח למה שאני יעזור לו?אני לא יודעת מה קרה לי אבל קפצתי למים כדיי לעזור לו ואז…