החיים לא משהו – פרק 2

בהפסקה האחרונה היה לי פתק על השולחן 'תפגשי אותי בסוף היום בדשא..'
מי זה לעזאזל?!?!
בסוף היום הגעתי לדשא כמו שהיה כתוב…
חיכיתי 2 דקות, 3 דקות, 5 דקות, באתי לקום מהספסל ואז הוא הגיע…
לא האמנתי שזה הוא…דניאל…
___________________________________________________
דניאל זה האקס שלי:
בכתה ח' היינו ביחד, במשך שנה שלמה…
זה היה כמו כל היום רגיל, קמתי בבוקר, הלכתי לבצפר, נתתי נשיקה ארוכה לדניאל והתיישבתי לידו בשולחן.
בסוף היום שאלתי אותו אם הוא רוצה לבוא לישון אצלי, הוא אמר שהוא לא יכול…
ראיתי בעניים שלו דמעות, לא הבנתי למה.. לא שאלתי שאלות, נתתי לו נשיקה ונכנסתי לביתי.
לא ידעתי שזאת הנשיקה האחרונה שלי איתו, הוא ברח, הוא לא אמר לאף אחד כלום, הוא הלך.. אפילו אני לא יודעת לאן…חיפשתי אותו בכל העיר…ולא מצאתי…
___________________________________________________

-חזרה לסיפור-
התחלתי לבכות, נזכרתי בכל הזמנים הטובים שהיו לי איתו…
אני:"מה אתה עושה כאן? ומה אתה רוצה ממני?"
דניאל: "חזרתי..אבל לפני שאני יסביר לך הכל אני חייב להגיד לך משהו.."
אני: "מה?"
הוא התקרב אליי עם השפתיים שלו…רציתי לנשק אותו…אבל אסור לי…יש ל את מייקל שטוב לי איתו…
אני: "יש לי חבר.." אמרתי ועצרתי אותו. "הכל השתנה מאז שהלכת,סליחה" אמרתי והלכתי לכיוון השער של הבצפר, לא יכולתי להסתכל לו בעניים…

נקודת מבט של דניאל:
אני לא מאמין שעשיתי לה את זה, למה? למה ברחתי לה? הייתי צריך לספר לה על מיכל, אני לא מאמין…עכשיו היא של מישהו אחר, היא כבר שכחה ממני..
למה עשיתי לעצמי את זה? עכשיו היא כבר לא שלי.

____________________________________________________
-יום לפני היום שברחתי-
שכבתי איתה, עם מיכל, אני לא מאמין שעשיתי את זה…
מיכל באה עליי ואימה עליי שאם לא השכב איתה היא תספר לכולם את הסוד שלי, רק היא יודעת אותו, ואסור שהיא תספר אותו..
ביום שנטשתי אותה, לא יכולתי הסתכל לה בעניים ובככל לנשק אותה, אז ברחתי ועד עכשיו אני מתחרט על זה…
_____________________________________________________

חזרה לנקודת מבט של ניל:
הגעתי הביתה לא יכולתי יותר… כל הדרך בכיתי… התקשרתי לדילן.
דילן: "היי, מה קורה יפה?"
אני: "לא משהו, יש מצב אתה בא?"
דילן: "בדרך"
לא עברו 5 דקות ושמעתי דפיקה על דלת חדרי.
אני: פתוח"
שכבתי על המיטה הזוגית שלי, השיער לא מסודר, האיפור מרוח מהדמעות…
דילן נכנס מהר לחדרי, סגר את הדלת והתיישב לידי במיטה.
הוא ליטף לי את השיער, כמו שאני אוהבת..
דילן: "מה יש?"
לא הצלחתי לדבר מרוב בכי…
אני: "ד..ני..א..ל " בקושי דיברתי…
דילן:" מה איפה הוא? מה הוא עשה לך?"
אני:"הוא כאן.."
דילן: "מה???"
סיפרתי לו את כל מה שהיה אחרי הבצפר…הכול.
דילן: "את צריכה לדבר עם מייקל.."
אני:"אני לא יצליח לבד.. תישאר איתי.."
דילן: "אני לא ממש בטוח שזה מתאים.."
אני: "צודק…אוווף למה הוא היה חייב לבוא??"
דילן: "תקשיבי.. את עכשיו עם מייקל וטוב לך, את לא צריכה לפחד.."
דיברתי עוד קצת עם דילן ואז הוא הלך לאימון כדורסל, התקשרתי למייקל.
אני: "מייקל? יש לך זמן לדבר..?