להתאהב באויב פרק 13 חלק א׳

הם היו באכסניה הקטנה, שניהם שוכבים על המיטה, מחייכים זה אל זה. עיניה של אנה נצצו למראה חיוכו של פיטר. ״את מדהימה״ לחש באוזנה ונשכב על צדו. ״אתה מושלם״ חייכה ועשתה כמוהו.
הוא אחז בפניה של אנה בעדינות. ״אני אוהב אותך״ אמר ונשק לשפתיה בעדינות.
לאחר שהתנתקו שם פיטר את ראשו על בטנה של אנה. ״ מתי הוא יתחיל לבעוט?״ שאל אותה בחיוך.
״עוד מעט״ חייכה, ״רק עוד קצת״ ליטפה את ראשו. ״אני הולך לעבודה״ חייך אליה וקם מהמיטה.
״אבל עבדת בבוקר״ אמרה והתיישבה.״אנחנו צריכים כסף אנה, השטרות שבארנק שלי לא יתרבו לבד״
לבש את חולצתו והעביר יד בשיערו. ״אז אולי גם אני אתחיל לעבוד? אני בהריון, לא גוססת״ אמרה והביטה בפיטר. ״לא״ אמר והביט באנה. עיניה החומות הפכו עצובות. ״זה לא נתון לוויכוח״ אמר.
״אני לא גוססת פיטר! אני יכולה לעבוד!״ קמה מהמיטה והביטה בו בכעס.
״אמרתי לא!״ אמר פיטר בכעס. ״יופי שאמרת! אבל אני רוצה לעבוד, ואני אעבוד!״ אמרה בכעס. כל כך נמאס עליה לשבת באכסניה ולא לעשות דבר. ״אנה! את בחודש 4! הילד מתחיל לבעוט, ואת רוצה ללכת לעבוד ?!״ הביט בה בכעס. אנה התיישבה על הרצפה ודמעות בעיניה. ״אני לא יכולה יותר! אני מרגישה חסרת תועלת בבית, אני כל היום לבד!״ בכתה. פיטר כרע ברך לידה. ״אנה , בבקשה. אני אוהב אותך. אני עושה את זה כי אני דואג לך ולתינוק שלנו״ ליטף את פניה. אנה הנהנה ״בואי״ הוא עזר לה לקום מהרצפה והשכיב אותה במיטה. "אני אוהב אותך״ אמר ויצא מהחדר, הולך לעבודה.
לאחר כמה דקות , קמה אנה מהמיטה ויצאה מהאכסניה. לאן אנה הולכת?