כימיה מושלמת- פרק 24-

מנקודת המבט של סער-
מה היא עושה פה? למה היא מסתכלת עליי ככה? חייכתי. היא דאגה שקרה לי משהו. כולם יצאו החוצה, והשאירו אותי איתה.
״אתה מפגר״ היא אמרה בבכי והתקדמה אליי.
״ככה מדברים לפצוע?״ שאלתי. היא חיבקה אותי חזק. לא עניין אותי שהכתף עוד כאבה לי, אם היא מחבקת אותי, אני האדם הכי מאושר בעולם.
״אני חשבתי שאתה מת״ היא מלמלה בבכי לכתף שלי.
״כולה כדור בכתף״ אמרתי בחיוך. מזל שהבן זונה לא יודע לכוון, ומזל שקובי ירה בו, כי אם לא, הייתי מת עכשיו.
״כולה כדור בכתף?״ היא התרחקה ממני וניגבה את הדמעות.
״אני טעיתי בקומה אוקיי? והרופא אמר לי שאתה מת..״
״למה הוא אמר לך שאני מת?״ שאלתי.
״כי הוא חשב שאני מדברת על סער אחר״ היא מלמלה. הסתכלתי עליה. יא אללה, אני כל כך מתגעגע אליה.
״אני מצטער על הכל ליהי״ אמרתי. היא המשיכה לבכות. תפסתי בידה וקירבתי אותה אליי. הרמתי את המיטה למצב ישיבה.
״אני שמח שהוא ירה בי, נשבע לך״ אמרתי.
״מה כל כך משמח בזה?״ היא שאלה בבלבול. חייכתי וקירבתי אותה אליי.
״את פה״ אמרתי והחזקתי בידה.
״הדבר שהכי חשוב לי בחיים״ אמרתי. היא הסמיקה. כמה מדהימה הילדה הזאת יכולה להיות יא ראבי.
״כשקובי התערב איתי, לא הכרתי אותך״ אמרתי. סוף סוף היא מקשיבה לי.
״ובגלל זה לא רציתי ביום ההוא בחדר שלך.. פחדתי שאת תחשבי שזה בא בגלל התערבות״ אמרתי.
״אבל מה שאת לא מבינה זה שמהרגע שראיתי אותך בוכה, עם המשקפי שמש..״ אמרתי בחיוך. היא חייכה והורידה את הראש.
״שום התערבות מזדיינת לא חשובה לי״ אמרתי ושיחקתי עם אחד התלתלים שנפל על הפנים שלה.
״ואני נשבע לך שאם הייתי יכול, הייתי מחזיר הכל אחורה ולא מתערב איתו, כי אז לא היינו פה היום, היינו במיטה שלי בבית״ אמרתי בחיוך וקרצתי לה.
״אתה דפוק, אתה יודע את זה?״ היא אמרה.
״דפוק שאת מאוהבת בו״ אמרתי ומשכתי אותה אליי לנשיקה.

מנקודת המבט של ליהי-
״ואני נשבע לך שאם הייתי יכול, הייתי מחזיר הכל אחורה ולא מתערב איתו, כי אז לא היינו פה היום, היינו במיטה שלי בבית״ הוא אמר בחיוך שהעלה לי חיוך. מישהו ירה בו, והוא יכול להגיב ככה? פשוט לא ייאמן.
״אתה דפוק, אתה יודע את זה?״ אמרתי בהתגרות. ליהי את דפוקה? הוא פצוע, מה את מתעצבנת עליו.
״דפוק שאת מאוהבת בו״ הוא אמר בקול הזה שלו ונישק אותי. כמה התגעגעתי להרגשה המטורפת הזאת שיש בגופי כשאנחנו מתנשקים. בחיים לא רציתי כל כך נשיקה. תמיד אני רוצה נשיקות ממנו, כמובן, אבל הפעם הרגשתי שאם הוא לא ינשק אותי, לא יהיה לי כוח להמשיך. דמעה יצאה מעיני. סער הרגיש בה והתנתק ממני. הסתכלתי עליו. הוא ליטף את פניי.
״אני אוהב אותך״ הוא אמר.
״גם אני אוהבת אותך אלמקייס״ אמרתי בחיוך. הוא חייך ונישק אותי שוב נשיקה ממכרת.
ערב שישי הגיע, וסער התקשר אליי. סוף סוף אני לא צריכה לסנן אותו. זה מטורף, אני רק עוזבת אותו לשנייה ואני מתגעגעת על המגע שלו.. ככה זה אמור להרגיש כשמאוהבים?
״אהלן״ הוא אמר.
״היי״ אמרתי.
״את בבית?״ הוא שאל.
״כן״ אמרתי. ההורים שלי עדיין לא יודעים על הקשר שלנו, אז די נלחצתי ממה שהוא הולך להגיד.
״תגידי להורים שלך שאת ישנה אצל חברה, ותהיי בחוץ עוד עשר דקות״ הוא אמר.
״מה..״
״אין דיבורים. עשר דקות את למטה״ הוא אמר וניתק. גיחכתי וירדתי למטה, לסלון.
״בואי, מתחילים לאכול״ אמא שלי אמרה לי בחיוך.
״אני הולכת לרוני״ אמרתי. אבא שלי הרים את מבטו מהאייפון שלו אליי.
״בשעה כזאת?״ הוא שאל והסתכל על השעון רולקס המוזהב שלו.
״אני ישנה אצלה״ אמרתי.
״א..אוקיי. תמסרי ד״ש חם להורים שלה״ אמא שלי אמרה בחיוך.
״אני אמסור״ אמרתי בחיוך ועליתי למעלה. לא ידעתי מה לקחת, כי הוא לא ממש עידכן אותי. לקחתי את הדברים הראשונים שמצאתי בארון, מסרק, מברשת ומשחת שיניים, אחד מהבשמים של גוצ׳י שקיבלתי מחברה פלצנית של אמא שלי, והפלאפון שלי צלצל.
״את מוכנה?״ סער שאל אותי.
״אני חושבת״ אמרתי בחיוך.
״אז בואי״ הוא אמר. חייכתי וניתקתי את השיחה. ירדתי למטה, אמרתי ביי לכולם, וחיפשתי את האופנוע של סער.
״גברת מרוז״ שמעתי קול מאחוריי. הסתובבתי.
״תיכנסי״ הבחור אמר ופתח את הדלת של הלימוזינה. סער ישב בפנים וחייך. מה לעזאזל?
״מה זה?״ שאלתי את סער בתדהמה.
״כנסי ואני אסביר לך״ הוא אמר בחיוך. כיווצתי את גבותיי ונכנסתי לבפנים.
״המישהו הזה שבגללו ירו בי החליט לפצות אותי״ הוא אמר כשהתיישבתי.
״ואני החלטתי לפצות אותך״ הוא אמר עם מבט שובב בעיניים.