גנבולי את החיים- פרק 1חלק א'
בוקר טוב אהובתי…. בוקר טוב אהובתי….. בוקר טוב אהובתי….. העיר אותי האייפון.
קמתי לעוד יום מושלם, ירדתי לקומה הראשונה בביתי כדי לאכול ארוחת בוקר.
"בוקר טוב הורים יקרים שלי." אמרתי ועליתי לחדרי.
בחרתי שמלת מיני ורודה, נעלי עקב גבוהות בצבע ורוד, התאפרתי בקטנה והלכתי לעוזרת הבית שלנו שתאסוף לי את שיערי לגולגול מתוח. לקחתי את הפלאפון ויצאתי לעבר המכונית המשפחתית.
הגעתי לבית הספר כרגיל, אנשים חסרי חיים עמדו מסביבי וריכלו.
הלכתי למקום שאני, דן, אשלי, עומר והחברה מתאספים בו נתתי לדן נשיקה רכה על השפתיים והתיישבתי עליו עד הצלצול. נכנסנו לכיתה והתיישבנו.
"היום נלמד על משוואות…." פתחה המורה את השיעור, ובנקודה הזאת איבדתי אותה.
חזרתי הביתה מוטשת לגמרי בגלל שהיום היה לנו שיעור ספורט כפול.
ישר רצתי להתקלח, לצחצח שיניים וללבוש פיג'מה. בחרתי פיג'מה ענקית, שכתוב עלייה "אם אתה קורא מה כתוב כאן, סימן שאתה בוהה בי, אז תמצא לך חיים!" אכלתי ארוחת ערב, אמרתי לילה טוב לאמא ואבא שלי עליתי לקומה שניה אל המיטה שלי ונרדמתי, פתאום ב-1 בלילה קיבלתי טלפון מדן ויייייייייייייי(: והוא רצה שאני יאסוף אותו לבצפר מיד חזרתי לישון.
תגובות (7)
נחמד.. אבל זה קצת לא מובן,איך היא הייתה בבית ספר בשיעור ופתאום היא בבית?! את צריכה להרחיב ולפרט יותר
ולעשות יותר ארוךךךךךךךךךךךךך
זה בכוונה טובה כי זה נראה סיפור טובב (-:
יש לי הסבר אני לא כותבת לבד אלה גםTamarXD ואנחנו בסוג של אי הבנה ואנחנו מעלות פרקים בלי להודיע אחת לשנייה והיא כתבה את הפרק הזה אבל היא הודיע לי שהיא העלתה אבל רק ריפרפתי על זה
אני ליפנאי זה כתבתי יותר ארוך
תמשיכי יותר ארוך
עדי את כתבת נורא קצר, ורוב הקטעים היו מיותרים. מה לעשות שעם התיקון זה יצא קצר.
פוזי אני כתבתי אז 20 שורות תיתקשרי אליי