דיימונז(שדים)- פרק 31

״אז, מה יש לנו כאן?״. היא מחייכת באופן זדוני ומתחילה להסתובב סביבי
אני לא עונה.
 ״וואן-גארד אה? מישהי כאן התקדמה״, היא נעצרת בדיוק מולי
״אני מבינה שנלך על השקט״, היא בוחנת את פניי. אני לא עונה. היא מסתובבת ומתחילה ללכת לקראת משהו.
״מה את עושה פה?״, אני שומעת את עצמי אומרת
היא מסתובבת אליי,״מופתעת?״
אני לא עונה.
״תני לי להסביר לך משהו. סאמי לא בא בשבילך״, היא מדברת אליי כמו אל כלבלב קטן,״סאמי בא במטרה למצוא כשפים. ובמקרה הוא מצא גם אותך על הדרך.״
אני לא מבינה לאן היא חותרת.
״סאמי שלנו הביא לכפר כל מיני כשפים. אני אחת מהם, אם לא הבנת״
אני רוצה לפלוט אה אבל הקול שלי לא עושה כלום.
״אז שנתחיל באימון וואן-גארד?״, היא מחייכת אליי.
״אני אמורה לתת לך רקע לפני, אז עדיף שתשבי״, אני עושה כדבריה,״במתכת יש אדמה. בגלל זה שבט המתכות יצא מהאדמה.  אני משבט המתכות ולכן אני ילמד אותך איך לכשף מתכת. טוב? טוב!  עכשיו את יכולה לקום״
״אבל לא למדתי אדמה. זה לא יהיה קל יותר אם אני ילמד אדמה קודם?״
״מותק, אם יש לך בעיות תדברי אם האמרגן שלך. אני פה בשביל ללמד, לא להקשיב לתלונות שלך. עכשיו תעמדי!״, היא מצווה עליי. אני נעמדת.
״זה גם שיפור״, היא ממלמלת,״תעשי את זה!״, היא הופכת חתיכת מתכת לכדור. אני מנסה אבל לא מצליחה,״מה הבעיות שלך?!״, היא צועקת עליי. אני מנסה שוב אבל לא מצליחה. זה מעייף אותי.
״אני חושבת שהבנתי״, אני שומעת לפתע את קטלין מהצד,״תראי, כשאת מנסה לכשף את המתכת, מה בדיוק את מנסה לכשף?״
לא יודעת. את המתכת?, אני חושבת לעצמי אבל לא עונה לה.
״כשאת מכשפת מתכת את צריכה להרגיש את חלקיקי האדמה שבתוכה, לא את שאר המרכיבים. מבינה?״
בערך. אני מנסה שוב. אני מצליחה להזיז את המתכת אבל שוב דבר יותר. אני מתרכזת ואגלי זיעה מבצבצים במצחי. אני מצליחה להזיז אותה עוד סנטימטר וזהו. אני מסתכלת על קטרין במבט מאוכזב.
״כנראה שהוואן-גארד שלנו לא טובה בהכל? אה?״, היא אומרת במתיקות ועושה מבט משתתף,״ אולי כדאי שבכל זאת תדברי עם מי שמארגן לך את השיעורים״
אני באה לצאת כשהיא ממשיכה,״אני מניחה שלא נתראה בזמן הקרוב אז יש לי משהו להגיד לך״, אני מסתובבת אליה,״אולי עברנו מקום אבל יש דברים שלא השתנו. אני וסאמי שלך עדיין זוג. אז אם אני אשמע משהו שאני לא יאהב, את תאכלי אותה וואן-גארד. ובגדול״
נמאס לי מזה,״אם את חושבת שיש משהו ביני לבין סאם, את טועה. אנחנו ידידים זה הכל. אז תפסיקי לנסות להפוך את החיים שלך למעניינים!״, אני מטיחה בה ויוצאת. מותירה אותה המומה.