בתו של הרשע-מתורגם לעברית

"תכרעו ברך לפניי!"
היו היה מזמן במקום כלשהו,
הייתה שם ממלכה מלאה בבוגדים ומורדים,
וזו ששלטה בה הייתה, נסיכה בת 14,
כל כליי הבית שלה היו יוקרתיים,
היה לה משרת שהיה דומה לה בפנים,
לסוסת המחמד שלה קראו ג'וזפין, והכל בממלכה היה שייך לה ורק לה.

כשהיה חסר כסף באוצר הממלכה, היא גבתה מיסים קשים מנתיניה,
כל מי שניסה לחדור תחת שלטונה, היא הורתה למחוק מפניי האדמה,
"תכרעו ברך לפניי!"
פרח הרשע, פורח בחינניות,
בצבעים מגוונים ומרהיבים,
כל העשבים העלובים שמסביבו, מזינים אותו ונובלים במהרה.

הרודנית הצעירה התאהבה, באיש כחול שגר מעבר לים,
אבל הוא הכיר אישה ירוקה מארץ שכנה, והתאהב בה מבט ראשון,
הנסיכה אחוזת הקנאה,
יום אחד קראה לאחד השרים שלה,
ואז אמרה לו ברוגע,
"תחריב את הממלכה הירוקה".

בתים רבים נשרפו עד כלות,
אנשים רבים נספו במלחמה,
המלכה לא שמעה את זעקות הכאב,
שנשמעו בממלכה הירוקה,
"אה, זה הזמן לקינוח".

פרח הרשע, פורח בחינניות,
בצבעים של טירוף,
זה פרח יפייהפה, אבל אי אפשר להתקרב אליו מרוב הקוצים,
לבסוף קמו אנשים,
שרצו להביס את הנסיכה הרשעית,
את האספסוף הבלתי מאורגן, הובילה אישה נושאת חרב בשיריון אדום,
בעקבות הזעם שנאגר אצל האזרחים,
מלחמה רבת שנים עטפה את כל הממלכה,
היא התישה את החיילים, וכך הם כבר לא יכלו להתנגד למרד.

המורדים הקיפו את ארמון המלוכה,
כל משרתיי הנסיכה נמלטו,
והנסיכה החמודה והחיננית, נתפסה בסוף גם היא,
"עזות מצח שכזו!"
פרח הרשע, פורח בחינניות,
בצבעים עגמומיים,
גן העדן שנוצר בשביל הנסיכה, נהרס כערף עין,
היו היה מזמן במקום כלשהו,
הייתה שם ממלכה מלאה בבוגדים ומורדים,
וזו ששלטה בה הייתה, נסיכה בת 14.

זמן ההוצאה להורג נקבע,
לשעה שלוש אחר הצהריים,
שפעמון הכנסייה מצלצל בקול רעם, מה עבר בראשה של הנסיכה הכלואה,
וכשהגיע הזמן הזה,
פעמון הכנסייה הכריז על סופה,
היא לא טרחה להסתכל על האנשים שמסביבה,
ואמרה דבר כזה,
"אה, הגיע הזמן לקינוח".

פרח הרשע, מתפזר בחינניות,
בצבעים מרהיבים ומגוונים,
הסיפור הזה עבר מדור לדור, וכל פעם נאמר,
"היא בהחלט הייתה ביתו של רשע".