החיים על פי הילה- פרק 9

נקודת מבט הילה:
התעוררתי בחדר לבן, ניסיתי לקום, אבל נפלתי.
אני לא זוכרת כלום מאתמול, חוץ מאת הצחוק המרושע של אדווה.
אסף פתח את הדלת בזהירות וצעק לכולם בחוץ שהתעוררתי.
אסף, דניאל, אלכס, אבא שלי ושירה קפצו לבפנים עם עוגות וקריאות שמחה, שירה נכנסה עם תוף מרים.
" מישהו זוכר מה קרה לי? ואבא, תביא עוגה!" צעקתי.
"מה זה? אין שלום? אה כן, אדווה דחפה אותך מעץ ו… היי! אל תאכלי לי את כל הקצפת! פרה…" צעקה עליי שירה וזרקה עליי את תוף המרים שלה.
"אאוץ', מה קרה את עצבנית היום?" שאלתי את שירה
" הטמבל הקטן כאן החליט, שלזרוק על אנשים כפכפים על הבוקר, זו הדרך הכי טובה להעיר אנשים!" אמרה והצביעה על אלכס.

אחרי הבוקר העמוס הזה, שברובו אלכס ושירה טרפו לי את העוגות ללא רחמים.
השתחררתי מבית החולים וחזרתי לפנימייה, מאוחר יותר דניאל בא אליי לחדר.
"אפשר לדבר איתך רגע לבד?" שאל.
"אני לא חושבת שמגיע לך בגלל שאני אדבר איתך, זה שהייתי נחמדה אלייך כל הבוקר, לא אומר ששחכתי." אמרתי, סטרתי לו והלכתי. אסף התקדם אליי.
"רוצה לצאת איתי היום?" שאל אותי והרגשתי איך אני נעשית אדומה.
"יפה לך אדום," הוסיף וגיחך.
"כן, בכיף." אמרתי ונשקתי לו בלחי.

הגעתי לחדר, שמתי שמלת שיפון ורודה עם פרחים, עגילי חישוק ורודים, עקבים ורודים ופרח ורוד ויפה בשיער, לקחתי פלאפון, תיק וקצת איפור ויצאתי לעבר שער הפנימייה.