עיר מעופפת פרק 19

"איך?" היא שואלת.
"תקעתי לו סכין ברגל זה מה שמביא אותי לנושא, אמממ…מה זה ריתוק?"
"קיבלת ריתוק?" היא צוחקת.
אני מהנהן.
"לכמה ימים?"
"זהו ש..המנהל לא ציין.."
ג'ילי מטילה את ראשה לאחור וצוחקת.
"מה?" אני שואל בתמימות מעושה.
"אתה..אחח.." היא צוחקת שוב. "אחח..אתה הורג אותי.."
"מה? מה כל כך מצחיק?"
דמעות של צחוק יורדות מעינייה ואני מרגיש שאני מסמיק, היא מניפה את ידה כאומרות לא. אבל תנועות ידה לא היו מובנות.
"מה כל כך מצחיק?"
היא ממשיכה לצחוק,
מישהו דפק בדלת.
"אההה..ג'ילי.מישהו דופק."
ג'ילי מנגבת את דמעות הצחוק מעינייה ופותחת את הדלת.
אימה שלי בפתח, ברגע שאני רואה אותה אני מתחבא מאחורי הספא.
"היי, ג'ילי, הבן שלי פה?"
ג'ילי מעיפה מבט לאחור ואני מסמן לה לא עם הראש.
"לא., היא אומרת. "למה? מה קרה?"היא שואלת בתמימות מוצלחת.
"אחח.. ג'ילי שלא תדעי מצרות. טוב. תודה. בכל מקרה."
"ביי." אמרת ג'ילי וסוגרת את הדלת.
"ביי." אומרת אימי ומתחילה ללכת משם.
אני נושם לרווחה.
ג'ילי עוזבת את הדלת, הולכת לכיור ושותפת את פנייה, לאחר מכן היא מתיישבת מולי, לא לידי. מולי.
"רבת עם אימא שלך, אה?"
"כן, היא כעסה עליי בגלל הבריון ההוא..איך קראת לו…חגב?"
היא צוחקת שוב "לא. קוראים לו חלג-גס. הוא הבריון של התיכון."
אני משמיע אה קטן ואנחנו שוקעים בשתיקה.
לפתע נשמע קול התרסקות מאחורי המדרגות, אני שולף מהמגף את הסכין וקם במהירות, ג'ילי מביטה בסכין בבעיטות. "תכניס אותה, טיילור. אלה כנראה האחיות שלי. הן בטח עוקבות אחרינו."
"אהה. מצטער." אני מלמל ומחזיר את הסכין למגף.
"טוב, אני צריכה להרדים אותם, ניפגש מחר?"
אני מהנהן. "בטח."
אני מתחיל ללכת אל הדלת כשלפתע אני שונע קול צחוק, אני מזהה את הצחוק הזה.
"טינה, צאי החוצה."
אני שומע קול רקיעת רגליים קטנה, טינה מופיעה ליד המדרגות, הפנים שלה מחליפות צבעים, והידיים שלה מחורי הגב. היא נבוכה. מבולבלת.
"טוב, ג'ילי,.." אני מחווה בראשי לכיוון הדלת ויוצא.
"לילה טוב." אני אומר וג'ילי סוגרת עלי באיטיות את הדלת..
"לילה טוב." היא אומרת וסוגרת את הדלת..