אני וואן דיירקשן 3> פרק 7

״תהל אחותי היחידה אני כל הזמן מבקשת אנשים לבוא אלינו לבית שלנו ותמיד נותנת את הכתובת שלנו לחברים שלה … אני תמיד מיתעצבן מזה וגל פעם שאני מספר את זה לאמא היא תמיד מנפנפת אותי ואומרת את אותו מישפט כל הזמן ״זה שאתה מפורסם לא נותן לך את האישור להעליב את המישפחה שלך !״ וזה מאוד מעצבן אז יום אחד שבאו אלינו שתי בנות והארי פתח להן הן התחילו ליצרוח והכל ואז אמרתי להם שתהל לא אחותי ושהיא שקרנית ושכל פעם שהיא אומרת למישהו את הכתובת שלנו היא תמיד נותנת כתובת שגויה והכתובת האמיתית היא: ונתתי להם את הכתובת של הבית שלי … היום היא היתקשרה אליי וצעקה ובכתה צעקה יבבה צעקה ובכתה ולא נתנה לי לדבר אמרתי לה שאני רוצה להסביר לה למה זה כל כך חשוב לי שלא ידעו את הכתובת שלנו והיא לא רצתה להקשיב אז ניתקתי !״ הייתי מאוד שקוע בסיפור שלו הוא סיפר את זה ממש עם רגש אז כשהוא סיים הבנתי מה הוא רצה לעשות …״לפי מה שהבנתי אתה רוצה בעצם להסביר לה שבעצם לתת את הכתובת לחברות זה גם לתת לתיקשורת ותיקשורת 24/7 לייד הביית מדברים ומעריצות מכל העולם צועקות זה לא לעיניין וזה ממש גרוע !״ הוא היסתכל עליי ועשה מבט של הממ יפה ״ממש תיארת את מה שרציתי להגיד לה אבל לא ידעתי איך!אבל עכשיו שהבעיה ניפתרה קמה בעיה חדשה והיא לא מה אני יגיד אלא איך אני יגיד.״ היסתכלתי עליו וחשבתי מה יכול להעביר מסר ברור אפילו שאני לא רוצה לדבר איתו בכל מיקרה אני יראה את זה ואז נפל לי האסימון !
״מיכתב !תיכתוב מיכתב לאחותך היא תיהיה חייבת בסופו של דבר ליקרוא אותו אפילו כדי שהיא לא תיזרוק אותו ישר כמו שרוב הבנות עושות כמקבלות מיכתב מבנאדם שאהןלא רוצות לדבר איתו , תיכתוב שזה מחברה טובה שלה או משהו או אפילו תזייף מיכתב מהבצפר ובתוכן יהיה כתוב את מה שרציתה״ והוא עשה מרצוף מהורהר ואז חייך חיוך ענק ונתן לי חיבוק גדול ונשיקה על הלחי ״ אין כמוך !״
יצאתי מהחדר בחיוך רחב כי עזרתי למישהו עם כל החוכמה שאין לי ! ניכנסתי לדלת של נייל וראיתי שהיו לו בגדים על המיטה והוא לא בחדר היסתכלתי מיסביב והייתי בשוק , הוא לא כמו החדר של זאיין בינוני עם מינימום דברים במה כזאתי באמצע החדר ועליה מיטה עם מצעים לבנים וארון עענק! וגם לבן עם קצת עיטורים בצד אלא חדר ענק , עם פוסטרים שלהם על הדלת מאחורה (כשסוגרים את הדלת רואים אותם) החדר ציבעוני כמו אצל זאיין במה עגולה אבל בצד החדר והעליה מיטה עם מצעים ציבעוניים כאלה וילונות חצי שקופים אבל ארוכים כמו שהחלונות הענקיים ובקיר מול המיטה מהתיקרה עד לריצפה יש עוד דלת שככל הניראה מובילה לשרותים ולמיקלחת בקיצור החדר שלו מעלף!
הייתי גב אל הדלת של השרותים והיסתכלתי לנוף המהממם שמבחוץ ,בריכה גדולה יותר נכון ענקית עם מלא כדורים ובננות ושורה של מיטות שיזוף לבנות ואיזה עשר כיסאות על הדשא .
לא יכולתי לעמוד הרבה ביגלל הכאב אז היתישבתי על המיטה יותר נכון נישכבתי עליה על הבטן ככה זה הרגיש לי נוח ולקחתי את המגזין שהיה על השידה שליד המיטה ״מי הילדה שמיתראה עם נייל?״ אוף זה די מתחיל לעלות על העצבים שכולם חושבים על החיים הפרטיים שלנו ושל כל העולם חוץ משל עצמם !
שמעתי שדלת ניפתחה היתהפכתי כמו דוב לאט לאט כי לא רציתי להכאיב לעצמי וראיתי את נייל יוצא כל כך חתיך ! ״על מה העלמה מיסתכלת ?״ ״זה לא ברור ?״ צחקתי והוא רק אליי ואז עשה כמו סלואו מואושיין כדי לא להכאיב לי ובאותו הזמן להצחיק אותי ונישכב מעליי על המיטה והיד שלו מחזיקה אותו כך שלא כל המישקל שלו יפול עליי … ״העלמה היפיפיה מיסתכלת עליי ?״
״ הממ צודק אני צריכה להיסתכל על משהו אחר ״וניסיתי לעשות פרצוף רציני והיתמקדתי על התיקרה עד שנייל לא לקח את סנטרי בעזרת אגודלו והוריד את ראשי כדי ליראות אותו ״עלמתי אני מבקש את רשותך לעשות משהו״, ״ מה ?״ ״את זה ״ והוא נישק אותי נשיקה שהיתלהטה מכל רגע ואני עליתי עליו ואז הוא קם והרים אותי והצמיד אותי לקיר עצרנו להיתנשמות ״ את אהבת חיי אני לעולם לא יחליף אותך במישהי אחרת !״ המשכנו להיתנשק ושוב עצרנו הפעם אני עצרתי ״ גם אני הגבר שלי!״ ככה המשכנו בערך רבע שעה עד שפילח אותי כאב קצת מיתחת לחזה והחנקתי יבבה ״מה קרה אהובתי ״ שאל נייל ומרוב שהוא ניבהל הוא החזיר אותי על המיטה ״ אני לא יודעת אבל אני לא חושבת שזה משהו טוב!״ חשבתי לעצמי לא זה לא יכול להיות לא הגיוני שזה עבר אליי לא אני לא מאמינה זה לא יכול להיות !אין מצב שזה … סרטן !