הנערת בעלת צליל המוות

היו הייתה פעם נערה יפייהפייה, שמה היה ניקול, היה לה שיער אדום יפה וחלק ועיינים בצבע השמיים, נערים רבים רצו בה, אך היא אינה רצתה אף אחד מהם. המון אמרו שיופיה של ניקול היה בלתי קשה לתיאור, היא מושלמת. יום אחד, אחד הגברים המאוהבים בה החליט לקחת אותה לעצמו. הוא הרג את כל הגברים שהגיעו לביתה ולבסוף הרג אותה כדיי שלא תתחמק ממנו, הוא סחב את גופתה אל ביתו.
~כעבור כמה שנים~
הוא נהיה זקן, הגופה הרקובה נחה בארון בחדר שלו, הוא הלך לחדרו שזר פרחים בידו ותלה אותם על הארון, שיצא הוא שמע קול.
"לה לה לה..לי לי לי.."
הזקן הצטמרר מעט, זה היה קול, קול דק של נערה.
"לי לי לי..לה לה לה.."
ברגע זה הזקן התחיל לפחד, הוא הדליק את כל האורות בבית ונעל את כל החלונות והדלתות בביתו.
"למה השארת אותי להירקב ככה?"
הקול הזה היה מוכר לו פתאום, זה היה קולה של ניקול.
"ניקול?" שאל שזיעה ניגרת על פניו.
"תיק תק תיק תק, זמן לישון"
הזקן פחד, הוא שמע צעדים.
"ניקול? זו..את..?" שאל בפחד.
"זמן..לישון.."
הזקן סיבב את ראשו, הוא ראה את..ניקול?
"ניקול! לא!"
"לילה טוב.."
ניקול אחזה בסכין וערפה את ראשו, הוא צנח אל הריצפה, ניקול פרצה בצחוק מטורף, ומאז לא נראתה לעולם.