חצאים- פרק 51

" בוקר טוב " שמעתי את יובל אומר לי לאט לאט.
" בוקר " אמרתי לו והרגשתי איך הפנים שלי עדיין חמים. הסתכלתי עליו, הוא כל כך יפה. גם הדרך שבה הוא מטפל בי, הדרך שבה הוא דואג לי, האיכפתיות שלו. אני כל כך אוהבת אותו.
" איך את מרגישה? " הוא שאל ואני התיישבתי. הוא חיבק אותי והצמיד אותי אליו. נשענתי עליו כשהוא נשען על אחורי המיטה.
" ככה " אמרתי לו.
" אחותך הייתה פה " הוא אמר לי, " היא באה לשמוע מה קורה ועכשיו היא חזרה לעבודה ".
" איך היא? " שאלתי.
" בסדר גמור, טוב יותר ממך ".
" היא כל כך חזקה " אמרתי.
" את צודקת לגמרי. דיברנו קצת, הרגעתי אותה, נתתי לה לאכול משהו לפני המשמרת. היא רצתה לעלות אלייך אבל בשנייה האחרונה התחרטה כי היא לא אוהבת לראות אותך חולה והיא מעדיפה לראות אותך בריאה ומאושרת. היא הצחיקה אותי קצת על הבוקר " הוא אמר לי עם חיוך. הקשר שנוצר בינו לבין נועל'ה מדהים אותי.
" חוץ מזה פספסתי עוד משהו? ".
" הייתה לי שיחה עם ברק אתמול בערב.. בלילה אחרי שנרדמת. נראה לאן זה ילך.. ".
" אתה נשמע מבואס " אמרתי.
" כי אני לא רוצה לאבד אותו, ויכול להיות שזה יקרה ".
" אתה לא חייב להיות בצד שלי " נאנחתי.
" אני בוחר להיות בצד שלך " הוא אמר ונישק לי את גב כף ידי.
" אני אוהבת אותך ".
" אני אוהב אותך " הוא אמר. אני אוהבת שהוא אומר את זה ולא אומר גם אני, זה כל כך יותר אמיתי ככה. קמתי מהמיטה והלכתי לצחצח שיניים ולשטוף פנים. יובל לקח אותי לחדר של לינוי כדי לקחת עוד בגד חדש ונקי. שוב הרגשתי ממש רע עם עצמי. ירדנו למטה כדי לאכול ארוחת בוהוריים, השעה הייתה רבע לאחד בצהריים. ישבנו בפינת האוכל במטבח וצחקנו ודיברנו. הרגשתי איך לאט לאט החום יורד, החום הולך, העוצמה והכוח חוזרים אליי.
היה צלצול בדלת. יובל קם לפתוח. " הרבה אורחים יש היום " הוא אמר בדרכו אל הדלת. הוא פתח את הדלת ואני הסתובבתי אליה כדי לראות מי הגיע.
" היי גבר " שמעתי אותו אומר. בהתחלה לא זיהיתי. וואו, מה הוא עושה פה?
" היי, בוא תיכנס ".
" תודה, עלמה פה? " אלירן שאל.
" ממש פה " קראתי.
" היי " הוא אמר והתקדם אליי לחיבוק. נתתי לו חיבוק חזק, התגעגעתי אליו, מלא זמן לא ראיתי אותו.
" איפה את יא משוגעת? את לא מגיעה לבית הספר, לשיעורים, אי אפשר בכלל לשמוע מה איתך כי אין עלייך טלפון. פשוט הגעתי לבית של יובל בתקווה לשמוע מה קורה איתך ".
" דאגת הא? " שאלתי בחיוך.
" ברור, הכל בסדר? ".
" מה אתה מגדיר בסדר? " שאלתי בהתחכמות.
" אז קרה משהו.. אני שמעתי שקרה משהו ואני לא הייתי בטוח. רציתי לשמוע באמת. אבל מה שהולך עכשיו בבית הספר לא ממש לטובתכם ".
" מה זאת אומרת? " נכנס יובל לשיחה.
" כל מיני שמועות על עלמה.. אני יודע.. איתי והחבר'ה שלו ". ראיתי איך העצבים של יובל מתחילים לעלות. הוא כמעט התפוצץ. אני לעומת זה פשוט הבנתי לאן נקלענו.
" זה כמו סרט רע.. " יובל נאנח, " כמו טלנובלה גרועה, סרט תיכון רע ".
" מה עובר עלייך? " שאל אלירן.
" ספרי לו " יובל אמר לי כשהוא לוקח כוס מים ושותה אותה במהירות.
" איתי הטריד את אחותי מינית.. אחרי שבאנו אליו באמת בטוב כדי להבין הוא כזה יצא עלינו. בהתחלה הוא הכחיש, אחרי זה הוא הודה, בצורה הכי מגעילה שיש. הוא אמר שזה לא הסוף, כמו המשפטי איום הכי מפחידים. מאז אנחנו די פה, תקועים מרצון ".
" אתם מפחדים להגיע לבית הספר? ".
" בקטנה " אמרתי לו והסתכלתי על יובל. " גם אני " אמר יובל.
" איך אחותך? " אלירן מיד שאל.
" יותר טוב ממני זה בטוח ".
" הבן זונה הזה באמת עשה את זה? ".
" כן הוא באמת עשה את זה.. " קבע יובל, " בצורה מכוערת ואני לא סובל אותו ואף פעם לא סבלתי אותו. ואם הוא מתחיל מסע נקם בעלמה אני מוחה על זה, אני לא אשתוק על זה כי זה כל כך לא בסדר ".
" אתה יודע מה זה לצאת נגד איתי בראון.. נו באמת " אמר אלירן.
" לא אכפת לי, נראלך שאכפת לי משהו פה חוץ מעלמה? " הוא אמר. אני לא יכולתי לא לחייך חיוך קטן.
" אלירן.. " נאנחתי והוא העביר את מבטו אליי.
" מה? " הוא שאל.
" כמה חזקה יכולת ההשפעה של איתי בראון? כמה זה הולך למרר לי את החיים? ".
" זה.. " הוא נאנח," יש לו כוח, גדול. אבל לדעתי לא הכי גדול בשכבה ".
" לא? " שאל יובל בהפתעה.
" לא " הוא קבע, " יש אחד שהוא חזק יותר ממנו לדעתי ".
" חזק מבחינת מה? " שאלתי.
" יאמינו לו יותר, כי הוא אדם יותר אמיתי ויודעים את זה עליו. למרות שהוא עשה שטויות, או פגע קצת באנשים, הוא תמיד מצא את המקום להתנצל, מה שאיתי בראון לא יכול ".
" אני מכירה אותו? ".
" הוא לידך " אמר אלירן בחיוך.
" אני?! " שאל יובל מופתע.
" אתה אשכרה מופתע? " אלירן שאל בצחוק.
" אתה לא רואה? " הוא שאל בצחוק.
" אתה רציני? " שאלתי בחיוך.
" אם יש אדם שתמיד ידעתי שהשכבה סומכת עליו זה יובל. לא משנה מה הוא איכשהו היה בצד כולם גם כשהוא ניסה לעשות פוזה, מזכיר לך תקופה? " הוא שאל בצחוק ופנה ליובל בחיוך. " בכל מקרה הילד הזה עשה לעיתים דברים קצת מעצבנים, שנא את הלימודים, אבל את החברים הוא לעולם לא נטש. היו זמנים שראיתי אותו מסתובב בין חברים כאלה ואחרים, או רואה מישהו יושב לבד בפינה והוא לא יכול לשתוק. הוא ניסה לשדר פוזה לחברים שהוא הולך לאנשהו, ובמקום זה הוא הלך לאותו הילד. הוא תמיד שמר על המעמד שלו, זה כן. אני חושב אבל שאחרי שאת באת אפילו זה לא חשוב לו יותר, וחשובה לו החברה הסובבת ".
" וואו " יובל אמר, " ריגשת אחי " הוא אמר בחיוך.
" תראו.. איתי מתחיל איזשהו מסע כדי לשמור על האגו שלו, אבל אם הוא משקר יעלו על זה כי לעיתים לא סומכים עליו. כשאתה תבוא ותעיף את כל השמועות המפגרות יאמינו לך, לא יפגעו בך. אולי הקבוצה של איתי תרצה נקמה, אבל בתור אחד שחבר טוב של אחד מהם, הם לא סומכים על איתי במאה אחוז ".
" נתת לנו הרבה חומר למחשבה " אמרתי לו בחיוך.
" אני שמח " הוא אמר, " אני פשוט באתי כי דאגתי, לשניכם באמת. שיעורי תיאטרון וספרות מורחב משעממים עכשיו ".
" כועסים שאנחנו לא באים? ".
" קצת מופתעים.. אבל אם תסבירי יפה מה עבר עלייך ותחזרי לבית הספר הכל יהיה טוב. רוב הזמן היית חולה לא? ".
" לצערי " אמרתי.
" ואתה הברזת כדי לטפל בה הא? ".
" מה שנכון נכון ".
" איזה חמודים " הוא אמר בחיוך.
" חמודים חולים " צחקתי.
" רק בקטנה " אמר יובל בצחוק וכולנו צחקנו.