יום בחיי פרק 2
ני הייתי כבר מוכנה עברנו את רב התורים והי משעממם אבל עכשיו צריך לעלות לטיסה וויי
על המטוס:
היתרגשתי ומרוב היתרגשות נירדמתי
כשהיתעוררתי נימחק לי החיוך מהפרצוף.
אמא:אני לא יודעת אדוני המנהל היא לא יודעת
איש בט"ל:הפנימיה תעשה לה רק טוב
פננימיה ?הולכים לישלוח אותי לפנימיה?! למזלי הרב כמעט נחתנו אז עוד מעט יורדים מהמטוס זאת אומרת עוד מעט אני אדבר עם אמא שלי
עברנו את כל התורים ואספנו את כל המזוודות ואז שאלתי אותה
אני:אמא….למה?
אמא:על מה את מדברת?
אני: למה את שולחת אותי לפנימיה?
אמא:אני לא יכולה לגדל אותך אז אני שולחת אותך לפנימיה .
אני שתקתי והמשכתי להיתקדם
כל הנסיעה לבית לא דיברנו אחת עם השנייה
מתי שהם ירדו הכיע תורי
נהג:לאן?
אני: לפנימיה אלוורין.
במשך כל הנסיעה הנהג דיבר ואני רק הינהנתי ועשיתי קולות בגלל שחשבתי על אמא על ששת האחים שלי ובעיקר לרקסי החתול שלי.
אני עצמתי עיינים ונירדמתי.
תגובות (1)
תמשיכיייייי