Dance- פרק 1 (שקרים)

התחלתי לחשוב על כל מיני דברים אחרים ושמעתי קולות של מוזיקה יצאתי החוצא וראיתי כמה בנים ובת אחד עם מקלות מתופף המדרגות מעץ, ילד שרוקד וילדה
שמנגנת על גיטרה
התיישבתי לידם והנער שרקד עצר והתיישב לידי
"היי אני שון, איך קוראים לך?" הוא שאל אותי
"מיקאלה, אבל תקראו לי מיקה ככה קוראים לי כולם" אמרתי מבוהלת טיפה
"אני ג'סמין" אמרה אותה ילדה שניגנה בגיטרה
"אני בן" אמר ה"מתופף"
לפני שהם המשיכו לשאול אוי שאלות קמתי והתקדמתי לעבר קול מוזיקה, התקרבתי לחלון בקתה מסוימת וג'סמין לידי, הזתכלתי ואז ראיתי ילדה אחת רוקדת ממש יפה
"מי זאת?" שאלה את ג'ס
"או זאת דיינה" היא אמרה והתרחקה קצת
"למה את לא רוצה לראות?" שאלתי
" כי אני אמורה לרקוד שם במקום אותה ילדה עם גוונים ורודים" היא אמרה ונאנחה
"למה אז?" שאלתי
"אני, נמאס לי להיות שפוטה שלה למרות שרק בזכותה היו לי סולואים וכאלה" היא אמרה והתיישבה על המדרגות
"רק בזכותה את צריכה להיות בזכות עצמך!" אמרתי
"מאיפה?" היא ישר שאלה
"אני.. אממ.. אני מישראל" אמרתי בגמגום קטן
"נו כולנו פה מישראל!, המחנה בישראל!, איפה ההורים שלך עובדים?" היא שאלה
"הם שגרירים" אמרתי בגמגום ממש היה לי כאב בטן אחרי ששיקרתי לה לא רציתי אבל כולם פה עשירים ורציתי להיות משהו מיוחד, הסתכלתי שוב על אותה ילדה ואז נזכרתי, אני מכירה אותה! זאת דיינה הילדה שתמיד התעללה בי, עד שחשבתי שאני נפטרתי מכולם יש לי אותה
"אהה יפה, טוב את באה לבמה? עוד 5 דקות יהיה מופע פתיחה" היא אמרה ומשכה אותי
"תגידי זה לא רק ריקודים נכון?" שאלתי
"נכון, יש בקתת מוזיקה ויש בקתת ריקודים ויש בקתת אומנות" היא אמרה ומשכה אותי עוד פעם
"טוב אני באה" אמרתי וצחקנו
התקדמתי לעבר הבמה והסתכלתי על היופי של במה ענקית עם תופים, גיטרות והכל!
הסתכלתי עוד קצת והמנהל התחיל לדבר כשהוא סיים אז הופיעה קבוצה ריקודים עם השיר "we cant stop" של מיילי, ידעתי את כל המילים ואהבתי את הריקוד, זה היה בלט משולב עם ג'אז
אני וג'ס היינו ביחד בחדר וגם דיינה ועוד כמה בנות
"נו נו נו, מי יש לנו פה?!" אמרה דיינה והסתכלה בחיוך מרושע עליי ועל ג'ס