החבר שלי הוא חייזר פרק 32

את הפרק הזה, אשמח אם תיקראו עם השיר far away גם הוא נמצא ביוטיוב וגם הוא נמצא ב'רציתי להוסיף'..חח..תהנו..
נ.ב
היה בלבול בפרקים. יש עוד 2 לפני הסוף..סורי..

פרק 32:
"תעזבו אותה." קרא קול מאחורי.
הפניתי את מבטי וראיתי את אייג'. "אבי רוצה לדבר איתה." הוא אמר.
השומרים הנהנו, הלכו צעד אחורה ושיחררו אותי. אייג', מבלי לחכות שנייה נוספת שלף אקדח (תוצר כדור הארץ.) ופוצץ את שני הבחורים שמאחורי.
אזעקה הופעלה, אייג' תפס בזרועי והתחיל לרוץ לכיוון אחד המסדרונות. הכול קרה כל כך מהר ואני עדיין הייתי בהלם. הייתי זקוקה לזמן. זמן כדי לקלוט שאייג' הולך להוציא אותי מכאן. ובתקווה-גם את אריק.
אייג' ואני חלפנו במהירות על פנימי שלושה מסדרונות, את ברביעית עברנו פנייה חדה שמאלה ונכנסו לתוך חדר אטום ולבן. אייג' הצמיד אותי לקיר והוציא מפתוחות מכיסו. "אריק הסביר לי. אריק סיפר לי הכל. הוא אמר לי שאת לא אשמה ברצח מרלת'ה-אן והבת שלה." הוא אמר והוציא צרור מפתחות מכיסו, הוא הרים מפתח שחור והכניס ופתח את האזיקים.
כשהאזיקים השתחררו מידי וכשעמדתי לצעוד צעד קדימה, אייג' תפס בכתפי והצמיד אותי לקיר. "אם זאת תחבולה כלשהיא מצד האנושות. אני נשבע לך שאת תסבלי לנצח. ושבעה שנים של עבודה ואז מוות יראו לך כמו גן עדן בהשוואה למה שתעברי."
הנהנתי. הפעם לא הייתי זקוקה לרגע כדי להבין שאייג' לא סומך עליי ושהרגע הוא איים עליי.
"בסדר." אמרתי. "הבהרת את הנקודה שלך, תן לי ללכת."
אייג' הנהן ובאיטיות שיחרר אותי.
"יש לך אקדח?" שאלתי בזמן שישרי את החולצה.
"לא הקשבת למה שאמרתי לך?"שאל אייג' וסקר אותי בעיניים מכווצות מלאות בחוסר אמון.
"ברור שהקשבתי." עניתי בקלילות. "אבל יהיה יותר נוח ויותר מהיר אם תיתן לי אקדח."
אייג' נעץ ב מבט. "אני לא יודע מה אריק מוצא בך." רטן ושלף אקדח נוסף. "אבל אני בטוח שהוא היה כל כך נואש למצוא את…"
"כן כן. הוא היה נואש.." מלמלתי במהירות ולקחתי את היד מהיד שלו. "עכשיו בוא נצא מכאן. איפה אמרת שאריק עומד לפגוש אותנו?"
"אם." הוא אמר. "אם הוא יצליח לצאת מהאולם ולהשיג לעצמו נשק. הוא יפגוש אותנו ליד האנגר של החלליות."