חצאים- פרק 50

התעוררתי בבוקר בלי שעון מעורר. השעה הייתה אחד עשרה, הלימודים התחילו כבר לפני שלוש שעות. זה היה הדבר האחרון שעניין אותי. עלמה עדיין ישנה, היא ישנה כל כך הרבה שזה מקסים. חשבתי בלילה ששמעתי כמה רעשים, אולי היא התעוררה וחזרה לישון, אבל היא הייתה נראית בדיוק כמו אתמול כשהיא נרדמה. יכול להיות שהיא קמה בשביל לשתות משהו, או התיישבה וחשבה, היא מספיק עמוקה כדי לעשות את הדברים האלו. אני לעומתה ישנתי כמו בול עץ.
הלכתי לצחצח שינים, החלפתי בגדים וירדתי למטבח כדי להכין לי קפה. חיכה לי פתק על השולחן במטבח מאמא שהיא יצאה היום בשש בבוקר כי הייתה לה איזה פגישה חשובה מחוץ לעיר, ושאבא יחזור טיפה יותר מוקדם היום, מה שאומר אצלו שבע במקום תשע. שיערתי לעצמי שהיא שמה את הפתק ממש מוקדם בבוקר ושהיא חושבת שאני בבית הספר. כמו ילד טוב, מה שאני כמעט ולא הייתי עד לפני חודש, כתבתי לה בסמס שאני לא הרגשתי טוב ושאני נמצא בבית. ציפיתי שהיא תענה אחרי כמה שעות אם היא בפגישה חשובה.
הקפה כבר היה מוכן ושמעתי צלצול בדלת. התקדמתי אל הדלת והבטתי מבעד לעינית. אותה לא ציפיתי לראות פה אבל עלה לי חיוך על הפנים.
" בוקר טוב נועה " אמרתי בחיוך אליה והיא חייכה אליי חזרה.
" בוקר טוב, אפשר להיכנס? ".
" כמובן " אמרתי והכנסתי אותי הביתה. שאלתי אותה אם היא רוצה לשתות אבל היא אמרה שהיא מסודרת. צחקתי ואמרתי שהיא כמו אחותה, שלא אוהבת לקחת דברים שמציעים לה ושהיא מעדיפה להסתפק בכלום, ואז היא צחקה ובשביל הקטע ביקשה לשתות משהו קר. התחלתי להגיד לה מיליוני שמות של משקאות שידעתי שיש בבית ואז היא רק אמרה מים קרים. לא הפסקתי לצחוק אחרי זה. הבאתי לה כוס מים גדולה, קרה, עם קשית וקרח רק בשביל הקטע ועוגית שוקולד. היא אמרה תודה והתיישבתי לידה.
" במה זכיתי לכבוד? ".
" אחותי פה נכון? " היא שאלה.
" כמובן, היא קצת לא מרגישה טוב ".
" השפעת חזרה? ".
" כנראה שאחרי אירועי אתמול היא הרגישה ממש חלשה והגוף שהיה צריך לנוח עוד יום אחד נתקף שוב בשפעת ".
" אתה רוצה להגיד לי מה קרה אתמול? " היא שאלה בפרצוף מבקש.
" הלכנו לאיתי אתמול אחרי שברק היה פה, בואי נגיד שזה לא היה קל.. " נאנחתי, " אפשר לבקש ממך משהו? ".
" כל דבר " היא אמרה בהחלטיות.
" את יכולה לספר לי בדיוק מה הוא עשה לך? ".
" אני יכולה " היא אמרה, " איכשהו אפילו לך אני מעדיפה לספר את זה במקום לעלמה. היא עוד ישנה? יש סיכוי שהיא תשמע את כל השיחה? ".
" למה את כל כך דואגת מזה? ".
" כי אם היא תשמע היא תילחץ ותדאג מעבר למה שהיא אמורה לדאוג, והיא תשמור עליי יותר וכל החיים שלה יתעסקו בזה. תראה איך הגיבה לדבר כל כך קטן.. ".
" קטן? הטרדה מינית זה לא דבר קטן ".
" אבל אני כבר עברתי את זה והדרמה והכאב שהיא לקחה על עצמה לא היו שווים לי את זה. אני רוצה שהיא תהיה מאושרת בדיוק כמו בימים הכי שמחים איתך ". החיוך שנפרש אחרי המילים האלה היה גדול ורחב. אולי אפילו הסמקתי קצת למשמע זה שאני הוא שגורם לעלמה להיות כל כך מאושרת.
" היא ישנה כמו בול עץ, אני יכול להבטיח לך ".
" הוא פשוט נשאר במסעדה ואז התחיל לדבר איתי. בהתחלה זה היה נחמד שלמישהו אכפת ממני. אני שאלתי אותו שאלות על עצמו והוא שאל שאלות על עצמי. הבנתי שהוא לומד איתכם בשכבה, אבל זה כבר היה סגור לי כשברק התיישב איתם. ברק גם אמר לי היי כשהוא רק נכנס, והוא הלך הרבה לפני שהכל קרה. אני לאט לאט נשארתי לבד במסעדה, לא היה לי כל כך מעניין לעבוד עד שעות מאוחרות ולא היה מישהו אחר, במילא העבודה במסעדה באותו יום הייתה דלילה. הייתי צריכה רק לשטוף את הרצפה ולנקות כמה כלים בסוף. האחראית יצאה רגע לכיוון המכונית שלה כי היא הייתה צריכה משהו ואז איתי הגיע למאחוריי הדלפק והתחיל לעזור לי, הוא והחיוך הכובש שלו. ואז הלכנו רגע קצת יותר מאחורה כדי לשים את הדברים והוא הצמיד אותי אליו וקירב אותי אליו. הריח שלו היה ממכר, תחשוב על עצמך במצב כזה. ואז בלי ששמתי לב הוא התחיל להתעסק ולעשות כל מיני דברים שלא היו לי נעימים. אמרתי לו די כמה פעמים והוא פשוט לא הפסיק. רק כשהוא שמע שדלת המסעדה נפתחת שוב הוא הפסיק, חייך חיוך זדוני, יצא ואמר לילה טוב ושהוא עזר לי עם הכלים לאחראית ויצא מהמקום. היא הקפיצה אותי אח"כ בלילה הביתה ואני שתקתי כל הנסיעה ".
" וואו.. " נאנחתי, " ו.. מה בדיוק הוא עשה על גופך? " שאלתי לא בטוח אם זה הניסוח הנכון.
" בעיקרון הוא לקח את ידו ו.. " היא התחילה לגמגם, " הוא העביר אותה במאחוריי הגב שלי, מתחת לחולצה, הוא פתח במיומנות את הסגירה של החזייה ואז הוא אה.. " היא השתתקה.
" כן? " שאלתי עדיין לא מאמין כשכל העצבים שלי עולים.
" ואז הוא העביר את היד שלו קדימה, לאיזור שאתה יודע איפה הוא " היא אמרה והשפילה את מבטה.
" אני לא מאמין " אמרתי נתעב וכועס. כל המחשבות התרוצצו לי במוח, כל הדברים הנוראיים. התחלתי לדמיין אותה במצב הלא נעים הזה.
" ניסית להדוף אותו? ".
" הרגשתי קטנה מולו " היא הודתה, " לא יכולתי לעשות כלום ". ראיתי את עצב הפרצוף שלה. התקרבתי אליה ונתתי לה חיבוק של אח גדול, חיבוק אוהב, חיבוק תומך. היא חיבקה אותי חזרה חזק ולא רצתה לשחרר. קצת הופתעתי שהיא לא פוחדת ממגע אחרי דבר כזה, אחרי הטרדה כזו, אבל כנראה שאיתי היא הרגישה בנוח. הרגשתי כמה דמעות יורדות על חולצתי, לא עניין אותי הליכלוך, עניינה אותי ההרגשה. התנתקתי ממנה והגשתי לה טישו קטן והיא ציחקקה. " ככה תישארי " ביקשתי ממנה, " צוחקת. את היית חזקה בימים האלה וכן מותר לך להישבר, אבל החיוך יפה לך יותר ".
" אתה הראשון שיודע את כל הסיפור.. ואני רוצה לבקש ממך לא לספר לעלמה. אתה יודע ותעשה עם זה מה שאתה רוצה, אבל אם היא תשמע את כל הפרטים היא תישבר ".
" סודך איתי " אמרתי והעברתי את ידי ללחיצת יד.
" סגור " היא צחקה וניגבה דמעות אחרונות.
" אתה באמת אוהב את אחותי? " היא שאלה אחרי שתיקה קלה.
" יותר מאת עצמי ".
" ואתה בחיים לא תפגע בה? ממש לא ככה, נכון? ".
" בחיים לא ".
" תגרום לה להישאר מאושרת בשבילי, זה אפשרי? ".
" זה קורה " קבעתי.
" אבל אל תשכח לשמור גם על עצמך " היא אמרה ולמשפט הזה לא ציפיתי. ממה אני צריך לשמור על עצמי? בעצם, מהמון דברים.
" אני לא שוכח, תודה על ההתחשבות " אמרתי לה בחיוך גדול.