לחיות עם בנים ~ פרק 4

"אממ…היי(?)" אמר בראיין שלא הבין מה היא רוצה ממנו.
"איפה אשלי?" שאלה בחוצפה.
"אה..את חברה של אשלי?" שאל אותה אז הביט בי במבט של 'אל תביאי אותה לפה בחיים!'
"כן, אנחנו בדיוק הולכות" אמרתי והתקדמתי לעברה.
"לא אנחנו לא, אני רוצה לראות את הדירה" אמרה ונכנסה אל תוך הדירה.
"טוב" נאנחתי. והובלתי אותה לסלון אבל ברור שהיא לא תישאר בסלון ותחכה לי…
"איפה החדר שלך?" שאלה את בראיין.
"שם" אמר והצביע לה על הדלת של החדר שלו.
"את יכול להראות לי?" שאלה במתיקות.
אויי נו באמת ונסה…
"כן בטח למה לא" מלמל בראיין והתקדם לעבר חדרו וונסה הולכת אחריו בהתרגשות.
נאנחתי והלכתי לשבת ליד ריק שראה טלוויזיה.
"היי" אמרתי באנחה.
"רק עברת לכאן ואת כבר עייפה?" שאל אותי בחיוך.
"אני עייפה תמיד" אמרתי.
"יש לי הרגשה שאת שתתאקלמי פה מהר" אמר וקרץ לי.
"בטח שאני אתאקלם פה מהר, לכלים במטבח ולשטיפה בסלון" אמרתי.
"רואה! את כבר מודעת לעבודות, ידעתי שתהיי שותפה כלבבי" אמר בהתלהבות מזוייפת וטפח על שכמי.
"מצחיק" אמרתי בלי לחייך.
"שלום" לפתע הופיעה ונסה מאחוריי הספה.
הסתובבנו אליה.
היא הצביעה על ריק.
"אתה גם חתיך, אבל הוא יותר" אמרה ואז הצביעה על בראיין המבולבל שהיה מאחוריה.
"ונסה!!" אמרתי לה בכעס.
החוסר טקט שלה לפעמים עובר כל גבול.
ריק צחק "ומי את?" שאל.
לפחות הוא לקח את זה כבדיחה..
"נעים מאוד, ונסה .. חברה של אשלי" אמרה והושיטה לו את ידה.
ריק קם מהספה ונעמד מולה, לוחץ את ידה.
"ריק" אמר לה.
היא בחנה את כל גופו.
"אויי נמוך"מלמלה.
"עוד פלוס לך" אמרה לבראיין בחיוך ונגעה בחולצתו עם אצבעה.
"טוב זה מספיק, בואי ונסה" אמרתי ומשכתי אותה אל מחוץ לדירה.
היא פשוט לא נורמלית.
"רגע איפה השותף השלישי??" שאלה אותי עוד לפני שהספקתי לסגור את הדלת.
"בעבודה" אמרתי לה וסגרתי את הדלת.
"הוא חתיך?" שאלה וחיוכה התרחב.
"מספיק ונסה!" אמרתי לה בכעס וירדתי במדרגות במהירות.
"מה?" שאלה בתמימות וירדה אחריי במהירות במהירות.
"את באמת שואלת?" שאלתי אותה ויצאתי מהבניין בעצבים והיא אחריי.
היא חייבת תמיד להוציא לי שם של 'זאת עם החברה המשוגעת', תמיד!!