טובעות בשלכת-פרק 1 סיפור משותף לי ולשחר (Shush)
~נקודת מבט לוסי~
"נו יופי" אמרתי, מנסה לחפש תעסוקה בזמן שחברתי עושה משהו, לפתע המחשב שלי זהר, ואז הרגשתי שאני נמשכת קדימה.
"אעאעאעא!" צעקתי.
הסתכלתי סביבי, הייתי במקום קפוא כלשהו, ליידי הייתה אשלי.
"אשלי!" צעקתי, היא פקחה את עייניה וזזה.
"מה?" שאלה אותי, האנשים לא זזו, הכל היה קפוא במקומו.
"למה הכל קפוא?" שאלתי.
"לא יודעת" ענתה לי.
~נקודת מבט אשלי~
המחשב שאב אותי (?)
נפלתי וקיבלתי מכה בראש לאט לאט עיני נעצמו…
״אעאעאעאעאעא!״ שמעתי צעקה.
״אשלי!״ צעק הקול, פתחתי את עיני והתרוממתי, מולי עמדה לוסי.
״מה?״ שאלתי אותה והתרכזתי רק בה, לא שמתי לב מה קורה מסביב.
״למה הכול קפוא?״ היא שאלה ואני התבוננתי מסביבי,הכול קפוא,אנשים לא זזו,אפילו הרוח לא נשבה ושום עלה לא זז, הזזתי את ראושי עוד טיפה,כדי לראות יותר וראיתי כלב שעומד באוויר כאילו הוא באמצע קפיצה (?) מה לעזאזל…
״לא יודעת״ אמרתי.
״על מה את חושבת?״ היא שאלה ובו זמנית שפשפה את ידיה זו בזו, המקום הזה כול כך קר ואנחנו עם בגדים קצרים.
״על זה שאם לא נמצא משהו ללבוש נמות מקור…״ אמרתי והיא הנהנה והתחלנו ללכת הגענו לאדם כול שהוא שהיה לבוש במעיל וניסינו להוריד ממנו את המעיל אבל הבגדים היו כמו דבוקים לגופו אז פשוט המשכנו ללכת…
״מה קרה להם?״ לוסי שאלה.
״הלוואי והיתי יודעת…״
תגובות (17)
לדעתי,העלילה זורמת מהר מדי.
הרעיון מקורי,אבל תנסי להוסיף עוד פרטים.
:)
תקראי את ההקדמה אצל שחר (Shush)
את במילא לא תמשיכי,אז אם כבר תעשי עוד פרק של הזאבה הנודדת!
אנחנו כותבות ביחד את הסיפור
פרק במשתמש שלי ופרק במשתמש הזה…
למה שלא נמשיך?
קראתי.
לדעתי,עדיף שתרחיבי יותר.
לדוגמא,מי זו אשלי?
חחחח
אנחנו יכולת לכתוב תיאורים לכול דמות…
לא רק תיאורים.
תרחיבו את העלילה.
מקווה שלא נפגעתן או משהו כזה.
אם יש לכם משהו להגיד אז תעופו מפה, בסדר?
אורין רוגע
לא כי תמיד יש להם משהו להגיד, לא טוב לכם אל תקראו
טוב,סליחה לא התכוונתי לפגוע.
אורינוש זה דווקא עוזר,זו ביקורת בונה,ככה אנחנו יכולת לשפר את הסיפורים שלנו…
אחות שוקולד, בואי נעוף מפה
העלנו הסבר על הדמויות,תקראו ותבינו יותר…
;)
מגניבושים בסיפור שלי אשלי היא הדמות הראשית ^.^ תמשיכו !
חחחחח
תודה
נמשיך בקרוב