עיר מעופפת פרק 16

אני לא יודע מה מפריע לי יותר-העובדה שהתפרצתי למקלחת של נערה בת חמש עשרה שרק במקרה היא האחות של ג'ילי. או העובדה שהפרעתי לה להשכיב את האחיות שלה במיטה.
אני יושב עכשיו בסלון, הוא די חמים, עם טלוויזיה ושני ספות חומות, ובניגוד לבית שלי, הרצפה עשויה מאבן, לא מעץ.
השעה כבר תשע, והאחיות של ג'ילי מסתובבות בכל פינה, חלקן לא רוצות להתקלח וחלקן לא רוצות להתלבש.
ג'ילי עברה לידי פעמים רבות, רצה עם חולצה או טיטול בכל פעם.
באחת הפעמים שהיא עברה לידי קמתי ופניתי לעברה.
"רוצה שאני יעזור לך?"
היא נאנחת.
"היה לי פעם אח. אני יודע איך להתנהג אל זאטוטים. תני לי ניסיון אחד, בסדר?"
לג'ילי יש צל קטן של אושר על הפנים.
"אתה טוב בסיפורים?" היא שואלת אך לא מסתכלת עליי. "בידי!" צרחה לפתע. "תרדי מהספא! מיד!"
אני מסתובב ורואה ילדה בת שלוש מטפסת על הספא ומתיישבת על המשענת, במחשבה של רגע אני שולח את זרועי ותופס אותה.
ג'ילי מחייכת ולוקחת את הקטנה ממני.
"תגידי לי מה אני צריך לעשות."
ג'ילי נאנחת, הפעם מאושר.
"אתה תדאג לקמילה, טינה, ת'יל ואוגה, בסדר?"
"איך אני יבדיל ביניכם? המשפחה שלך..כולכן דומות."
"תסתכל ותלמד." היא אומרת במיסתוריות, ואנחנו מתחילים במשימה הכי קשה שאיי פעם קיבלתי, להשכיב ארבע בנות לישון.
אני מוצא את הארבעה בקומה השנייה, ליד מכונת הכביסה, מנסות להכניס חתיכות לגו צבעוני לתוך המייבש. אני נכנס לחדר, הן מסתכלות עליי וממשיכות לנסות להכניס.
אני מנסה לעשות גישה חיובית.
"אתן מכניסות את זה הפוך." אני אומר.
הן שולחות אליי מבט שואל ואני לוקח מהגבוהה שביניהן את הלגו. אני מקפיץ את הלגו מהיד הימינית ליד השמאלית, "בואו נעשה עסקה," אני אומר להן. "אני יראה לכן איך מכניסים את הלגו למכונה ואז נלך למיטה בשקט ואני יספר רק לכן סיפור."
"רק לנו?" שואלת הגדולה.
"רק לכן." אני אומר. "אף אחד אחר לא ישמע. אני מבטיח."
הקטנות מביטות באחות הכי גדולה, יש לה קוקו ועיניים ירוקות קטנות שסוקרות אותי, מחפשות אחר שקר לבן.
"עסקה." היא אומרת, יורקת על ידה ומושיטה לי אותה ללחיצה.
זה לא מגעיל אותי, אני יורק על ידי ומושיט לה את היד.
כל הבנות צוחקות ואנחנו מתחילים לקיים את העסקה.