לפעמיים כבר בא לי שזה יהיה אמיתי….

לא חמודה, אל תחשבי על למות. החיים מסתדרים בסוף את עדיין ילדה :) לכולם יש משברים אבל צריך להיות חזקים! ואת כותבת מקסים, אהבתי.

נוני יקרה שלי אני מבינה אותך אך את יודעת שלנסות לברוח לא יעזור לשום דבר
את חזקה כני בטוחה שתעברי את המשבר הזה
אני גם בתקופה לא משהו ולכן אני פחות פה באתר
את חזקה ואני בטוחה אוהבת אותך מלכית קטנה שלי
אוהבת שרית

נונייייי זה משבר גיל העשרה
זה עובר
גם אם זה נראה כמו בור ללא תחתית את תראי
שבסוף תמצאי את התחתית
מישהו יכיר לך את התחתית
הוא יהיה הכנפים שלך
יעזור לך ךצמוח ולצת מהבור
מישהו שתסצכי עלחו
הוא יבוא
הוא יכול לבוא בכל רגע נתון
בעוד יום
עוד שבוע
עוד שנה
שנתיים
הוא יבוא. יאת תראי.
מקןןה שיעבור לך ההרגשה הזאת

או.
את לא מבינה כמה פעמים הנושא של המוות עלה בי, אבל מה ששבר אותי זה המחשבה על המוות של ההורים שלי. כי בסופו של דבר כולם מתים, וגם הם ימותו, נכון?
אם יש סיבה מיוחדת שאת רוצה למות, את יכולה לדבר על זה איתנו. כשאני רוצה למות, זה לא כי רע לי, (כשרע לי אני חושבת על איך להרוג את האנשים שעשו לי רע ואז אני מרגישה טוב יותר) אלא סתם מתוך סקרנות, מעניין אותי מה קורה אחרי המוות. אבל אולי אני סתם מוזרה XD
אז אני מקווה שתרגישי יותר טוב בקרוב.. כי כמו שאומרים: כשאת מחייכת אל החיים, הם יחזירו לך חיוך.
לפעמים החיים נדמים לי כמו מראה, הם משקפים אותנו. כשאני חושבת רע, החיים באמת רעים אליי, היה יום אחד שהתעוררתי במצב רוח מגעיל ובאמת היום עצמו היה מגעיל.. אבל כשמחייכים ואופטימיים גם החיים נראים כך. D:

וחוץ מזה תחשבי חיובי- בגיל 16 פלוס מינוס תפגשי בחור שיהיה מוכן למות למענך כי הוא אוהב אותך, אתם תתחתנו ותביאו ילדים ותחיו באושר ועושר כי ילדים זה רק שמחה! |NO, ככה אומרים אלו שאין להם ילדים|

תאמיני לי שאני מבינה אותך. אני מרגישה ככה תמיד. עצלי זה בגלל שאני מסתכלת לעתיד שלי ולא רואה בו כלום ואז חושבת: אז בשביל מה אני חייה? בשביל כלום?
אבל אני בטוחה שהעתיד שלך יהיה יותר טוב משלי והכול יהיה בסדר.
לא לוותר, זה כל הסוד