מאקס כותב
אז....יצא ככה שלא הספקתי לעשות עוד פרקים,וכרגע אין לי ממש זמן....
אני נאלץ להשבית את הסיפור לבינתיים,עד שאני אמצא זמן לכתוב פרקים,
מה שבטוח לפחות ארבעה ימים אני לא אעלה....מצטער.

האור האחרון-פרק 31 ירח אדום

מאקס כותב 19/08/2013 783 צפיות 2 תגובות
אז....יצא ככה שלא הספקתי לעשות עוד פרקים,וכרגע אין לי ממש זמן....
אני נאלץ להשבית את הסיפור לבינתיים,עד שאני אמצא זמן לכתוב פרקים,
מה שבטוח לפחות ארבעה ימים אני לא אעלה....מצטער.

בלו:
התעוררתי על כמה לבנים.לפי מה שראיתי,הבנתי שהם היו חלק
ממבנה הרוס.הבטתי מסביבי.הכל היה מלא בהריסות.
קמתי והתחלתי לחפש מישהו."ג'ון!" קראתי."ג'ס!" צעקתי למקום ההרוס.
"קאיה,רקס!" צרחתי חזק יותר.לא היה שם אף אחד.הסתכלתי למעלה,וראיתי משהו מוזר.
הירח היה אדום.היה שם חושך אך בכל זאת הצלחתי לראות הכל בברור:
מבנים הרוסים,צמחייה נבולה,דם על כמה קירות שעדיין עמדו,ומדי פעם
ראיתי נשקים שבורים.שמתי לב שדרכתי על להב שבורה של חרב.
הרמתי אותו,וראיתי שאבני הברקת על הגרזן שלי זהרו."זה מוזר" מלמלתי.
שמעתי רעש מוזר מגיע מלמעלה.הבטתי למעלה,וראיתי הרבה שדים עפים להם ימינה.
התחלתי לעקוב אחריהם,וראיתי חבורה שלמה של זאבים עם עיניים אדומות.
הם חשפו שיניים,והתקדמו אליי לאט.הפלתי את להב החרב,ואבני הברקת הפסיקו לזהור.
שלפתי את הגרזן ורצתי אל הזאבים.הם התנפלו עליי והפילו אותי מיד.הם קפצו עוד ועוד,
ונשכו אותי.צרחתי מכאב.זו לא הייתה נשיכה רגילה.העפתי עליהם את הגרזן,אבל פספסתי.הם המשיכו לצוץ מכל מקום והמשיכו לתקוף."רעידת אדמה!" הנפתי את הגרזן על האדמה,ורעידת אדמה חזקה העיפה את כל הזאבים אחורנית.קרע נוצר באדמה,וכל הזאבים נפלו לתוכו.
התנשפתי בכבדות,וקמתי.כל הגוף שלי היה מלא בנשיכות של הזאבים האלו.הנשיכות התחילו לצרוב,והרגשתי איך הגוף שלי מתחמם לאט לאט.הלכתי באיטיות ימינה.
אחרי כמעט שעה הגעתי למקדש גדול,עשוי כולו זהב.לא היה שם אף אחד.התקדמתי לעברו,וכמה שדים הגיעו מלמעלה וחסמו את הדרך."תראו תראו" שמעתי קול מצחקק.השדים שעמדו מולי השתחוו במהירות.
הסתובבתי וראיתי את השדה עם השרביט."מי את?" סיננתי בעצבנות.
"אני מלכת השדים,ויולט.ואתה,בלו די צ'ירבי,נכון?" שאלה בקול מלגלג.
נרתעתי.איך היא יודעת מי אני?"את יכולה לשלוט על אנשים נכון?כמו כישוף ציות" אמרתי.
"זה לא 'כמו כישוף ציות'.זה באמת כישוף ציות.הכל הודות לשרביט" היא הושיטה לעברי שרביט זהוב.
על השרביט היו משובצים אבני רובי."אחד מהנשקים" לחשתי בשקט.
"הנשק הזה יכול להכיל כל סוג כישוף" צחקה."זה הנשק החזק ביותר מבין שבעת הנשקים האדירים!" היא צחקה צחוק מרושע."הנשק….החזק ביותר?" שאלתי באימה.בלעתי רוק,והלכתי מעט אחורה.
השדים מאחוריי חסמו את הדרך."אם אתה רוצה לצאת בחיים,תלחם.ואז אני אקח את הנשק שלך" היא אמרה והניפה באוויר את השרביט.
שלפתי את הגרזן,אבל עוד לפני שהצלחתי לעשות משהו,אבני הרובי על השרביט זהרו,ורוח חזקה העיפה אותי ואת השדים אחורה.זו הייתה רוח חדה,שגרמה לשריטות עמוקות על הגוף שלי.
נפלתי אחורה מכאב.בקושי הצלחתי לזוז.היא צחקה עוד פעם.

ג'ון:
אני ורקס הגענו לספינה.היא הייתה מעט הרוסה."מה קרה כאן?" הופתע רקס.
שלושה אנשים עמדו לא רחוק משם,נשענים על רפסודת מדבר."היי אתם!" צעקתי אליהם.
הם היו לבושים בבגדים לבנים אפורים.הפנים שלהם היו מכוסים בבד לבן.
הם התקדמנו לעברנו מעט ועצרו."לאן אתם הולכים?" שאלתי.
שניים מהם הלחששו בשקט,והשלשי רק הקשיב.הם הפסיקו להתלחשש,ואחד מהם דיבר אליי בשפה מוזרה:"אדו פווארט זנזו קארוקאן".
"עמק קארוקאן?אני צריך לשם!קארוקאן,כן!" הנהנתי אליהם.
השלישי דיבר עם אחד אותו אחד שדיבר אליי.הם דיברו קצת,ואז אותו אחד שדיבר אליי אמר:"ג'ג'טו פרייס קינגו X וואלה קינגו D".
"X ו-D?כן כן,לשם לשם!" הנהנתי שוב.הוא הנהן,וסימן לי עם היד לבוא.
"רקס,איזו שפה זאת?" שאלתי אותו."לא יודע" הוא ענה וקפץ על הכתף שלי.
עליתי ביחד איתם על רפסודת המדבר.אחד מהם הניף את הידיים באוויר,והחול התחיל לזוז.החול הזיז קדימה את הרפסודה,לצד המנוגד לעיירה.
"אדו קאטא זנזו קארוקאן?" שאל אותי אחד מהשניים שישבו לידי.
"סליחה,אני לא מבין" אמרתי לו בשקט.
השניים דיברו קצת,ואחד הוציא מחברת ועט.הוא רשם כמה מילים והעביר אותם לי.
זו הייתה אותה שפה שעל הספרים בצריף של המרפאה.
שלפתי איזה ספר שלקחתי משם,והבטתי בו קצת."אווו מיקה ספארטו בליז!" קרא אחד מהשניים.
"זה?" שאלתי והושטתי לו את הספר.הוא פתח אותו והתחיל לדפדף.
הוא הראה לי עמוד שבו הייתה תמונה של ירח אדום,ושדה.זיהיתי אותה,זו הייתה אותה שדה עם השרביט."אה נזכרתי!זו שפה עתיקה של מכשפים!" קרא רקס.
"אני ידעתי שאני מזהה את זה!אני אתרגם!" חייך רקס."מה אמרת על הספר?" שאלתי אותו.
"מיקה ספארטו בליז" הוא אמר."זה נראה ספר מעניין" תרגם רקס.
"מה הקטע עם הירח והשדה?" שאלתי.
"ביזה אותנטו מקא גשגש,הלוני פאו דרגו ביים" אמר."זה חלק מכישוף עתיק כדי להשיג את כוחם של הדרקונים" אמר רקס."רגע מה?!" הוא צעק בהפתעה.
"מי זאת?" שאלתי והצבעתי על השדה.
"ראייה דימון קווינו.סם סם קיטול בלאס הונגי"."זאת מלכת השדים,היא יצרה את הכישוף".
"למה היא רוצה את הכח של הדרקונים?" שאלתי אותו.
"פקא דימון קווינו בולדו ריסט.המנגו דרגו ביל מקא גשגש".
"כי מלכת השדים צריכה כח.היא תקבל הרבה הודות לכישוף הדרקונים".
"כח?בשביל מה?" שאלתי."אונטי בדה סוויט דימון קווינו,שי הומד ליטי קינגו D וואלה ראסבה וויזר".
"עם כל הכח שמלכת השדים תקבל,היא מתכננתי להשמיד את מסדר D ואת כל המכשפים".
"ומה צריך בשביל זה?" שאלתי.
"אוסדא וואקאטא בין"."שניים וחצי נשקים".
"מהנשקים הקדומים?" שאלתי.האדם הנהן.
"רגע,רק אותי זה מוזר שהם מבינים אותי אבל מדברים בשפה אחרת?"

הגרזן של בלו,השרביט של מלכת השדים והלהב השבור שבלו מצא היו מונחים על גג המקדש.
"סוף סוף" היא חייכה וצחקה.


תגובות (2)

אוקי, אבל אל תשכח להמשיך…
^~^

19/08/2013 04:58

מהההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!
;< 4 ימים ?!!?!? זה מלא זמןןןןןןן!!!!!!
אני רשמית שונאת אותך -_-

19/08/2013 05:09
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך