המירוץ למיליון – פרק 32

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: לאחר שגם הטיסה השנייה נחתה ביוון, עושים שמונה צוותים ישראליים את דרכם ברחבי אתונה, במטרה להגיע אל נקודת הסיום של קטע המירוץ.
והערב במירוץ למיליון: הישראלים הופכים להיות זמרי סרנדה יווניים.
כל זאת ועוד בפרק של המירוץ למיליון. הישארו איתנו!

~אורין ודור. בני זוג.~
"בסופו של דבר, עם כל הזמן שבזבזנו בתיאטרון, מצאנו את עצמנו עם עוד שלושה זוגות אחרים, שניים מהם מהטיסה השנייה."
"זה פחות או יותר מה שקרה לנו גם באסטוניה, וזה די הכניס אותנו למצב של נאחס."
~

"אחח, נו, לעזאזל!" קרא מייק.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"שוב ושוב דקרתי את עצמי, ושוב ושוב זה כאב."
"בבית הספר שלי אף פעם לא היה חוג מלאכה, וגם לא היה שום דבר שלימד רקמה, ובכלל, ממתי בנים רוקמים?"
"כן."
"אז רוקמים גדולים לא נהיה."
"זהו זה! הרסת לי את החלום הגדול!"
"כן, מייק, הרסתי לך את החיים."
"למה בכלל יצאתי איתך למירוץ?"
"כדי שלא תהיה מובך לבד."
"וואלה."
~

"צומת," הקריאה יובל.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"לאלון יש זיכרון צילומי, לי יש זיכרון די טוב, חשבנו שיהיה לנו יותר קל ללכת למשימת התיאטרון."
~
"לוקחים תיאטרון?" שאל אלון.
"אתה בטוח?"
"יש לי זיכרון טוב לדברים האלו."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אני לא איש של עבודה בידיים, אני בעיקר בראש."
"חנון רציני."
"אני מודה."
"אז הלכתי לקראתו והלכנו לעבר התיאטרון."
~

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה.)
"בואי, ספיר, אני רואה את התיבה, בואי!" קראה נעמה.
הן רצו לעבר תיבת הרמז ונעמה שלפה את הרמז הבא.
"סימן דרך," הקריאה נעמה, "נגינה בבוזוקי."
הבוזוקי הוא כלי הנגינה היווני המפורסם, אשר ידוע בעיקר ככלי עליו מנגנים הגברים המאוהבים בשעה שהם מזמרים סרנדה יוונית לאהובתם.
המוזיקה היוונית מובנית מהשפעות תרבותיות שונות הן מאירופה והן מאסיה, במהלך ההיסטוריה נצרכה המוזיקה בחיי היום יום עם שילוב של ריקודי עם שונים כחלק מההווי החברתי היווני. המוזיקה היוונית מהווה דרך ביטוי רגשות ומחשבות בנושאים שונים בחיי היום יום כגון אהבה, כאב, עצב, ושמחה.
במשימה זו, על אחד מחברי הצוות להתנסות בנגינה בבוזוקי, ולאחר שיעור קצר ובסיסי, יהיה עליו לנגן מוזיקה, בשעה שחבר הצוות השני יחפש בחור או בחורה לחזר אחרי. רק לאחר שישיר לו סרנדת אהבה, והמחוזר ישמע את כל השיר ולבסוף יקבל את הורד, יקבלו חברי הצוות את הרמז הבא מנגני הבוזוקי.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"איזו מוזיקה יוונית בראש שלהם? איזה?"
"מה, אנחנו נשיר סרנדה? אנחנו? שרים לנו סרנדה!"
"כן, אנחנו נשים, מה לנו ולחזר אחרי בחורים?"
~

(ארכתאון.)
~קורן ורוי. ידידים.~
"היינו שם אורין ודור, האחים החורגים והאבא והילדה."
"היינו הרבה, בקיצור."
"וכולנו רקמנו לנו."
~

"וואי, נראה לי שקלטתי את זה," אמר מייק.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"איך לא תקלוט את זה אם יש בתוכך סבתא פולנייה שסורגת כל היום?"
"אתה הרבה יותר סבתא זקנה ממני. אתה זה שמקטר בעיקר."
"להזכיר לך מי קיטר באוקראינה והשאיר אותי לצלם את הכל לבד?"
"פשוט שתוק, שון."
"זה כי אני צודק."
"שתוק!"
~

(תיאטרון דיוניסוס.)
~אלון ויובל. בני דודים.~
"דבר ראשון שעשינו היה בעצם למצוא יווני שיהיה מוכן לרשום לנו את דרך ההגייה, ולאחר מכן פשוט לשנן את זה בעל פה."
"עכשיו הזיכרון שלי פחות טוב משל אלון, אז אני בחנתי אותו."
~
"תבחני אותי שוב על הקטעים שלי," אמר אלון.
~
~יובל ואלון. בני דודים.~
"זה היה פשוט מדהים לראות איך הוא זוכר הכל מילה במילה."
~

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה.)
"יאללה, ספיר, תראי לעולם מה זה!" קראה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"הבעיה היא שאם אחת מאיתנו תשיר סרנדה, אז האהוב שלנו יברח לנו."
"הוא יברח לכל הרוחות."
"הרחק הרחק!"
"אולי הוא אפילו יגיע לישראל מרוב פחד?"
"איזה, הוא יברח עד לסין או משהו."
~
"בואי נמצא לנו עכשיו חתיך יווני אחד," אמרה ספיר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אנחנו לא הולכות לשיר סרנדה ליווני שהוא לא חתיך."
"אלא מה."
"ז'תומרת, מה, אם הוא נהנה מהשירה המזעזעת שלנו, למה שאנחנו לא נהנה מהנוף?"
~

"בואי, גל, הנה רמז," אמרה נטלי.
שתיהן שלפו את הרמז מתוך התיבה.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"לשיר סרנדה!"
"טוב שלא!"
"לא מספיק היינו אומניות רחוב."
"והפעם עם בוזוקי."
"אני מתגעגעת לגרמושקה."
"אוי, גרמושקה."
~
"אני לא שרה סרנדה לזר," אמרה נטלי.
"למה לא?"
"כי יש לי את אלכסיי שלי.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני ואלכסיי כבר תכננו הכל: אני אסיים את המירוץ במקום הראשון, עם הכסף אני אקנה טיסה לאסטוניה, ניפגש שם, הוא יבקר בארץ. יהיה כייף."
"וואי, וואי, נשמה שלי, אנחנו חייבות עכשיו לזכות במירוץ."
"גם לפני כן היינו חייבות."
"נכון, אבל עכשיו יש לנו סיבה."
"מה יכולה להיות סיבה חוץ ממיליון שקל?"
"אלכסיי, יא עמה!"
"את עמה!"
"לא, את, יא עמה."
"אויש, אחותי, חולה עלייך."
"חולה עלייך גם, אחותי."
~

(ארכתאון.)
~אורין ודור. בני זוג.~
"המשכנו לרקום, מנסים להדביק את הפער שאיכשהו הצלחנו להיכנס אליו."
"לא היינו בפער."
"כן היינו."
"הם התחילו בדיוק איתנו."
"אבל הם לא היו אמורים להתחיל איתנו."
"אז מה, זה לא פער."
"נו, דור, די, אין לי כוח לזה עכשיו שוב."
"מה שתגידי."
~

"אבא, אתה מסתדר?" שאלה מעיין.
"לא ממש."
"תסתכל איך אני עושה את זה."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"לי יש עוד איכשהו ניסיון ברקמה, הייתי רוקמת עם אמא שלי כמה פעמים כשהייתי קטנה, אבל אבא שלי הוא חסר ניסיון לגמרי."
"אני מתמחה בדברים אחרים לגמרי."
"הוא לא איש של עבודת ידיים כזאת, אז קרה מצב אבסורדי שאני הייתי צריכה לעזור לו."
~
"תסתכל, זה כל הטריק," אמרה מעיין.
"בסדר," אמר אנריק.
~

(תיאטרון דיוניסוס.)
"יאללה, אני מוכן," אמר אלון.
"רגע, אני צריכה עוד כמה פעמים," אמרה יובל.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"הוא חושב לעצמו שהוא מוכן אז זהו! כולם מוכנים."
"אני לא, אני רק ציינתי עובדה."
"אבל תן לי גם כמה שניות. זה קשה."
"בסדר, בסדר, לא לוחץ!"
~

(במונית עם כפיר וגיא.)
"נו באמת, הוא לא יודע את הדרך!" קרא גיא.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"איכשהו יוצא שאנחנו תמיד נופלים על נהגי מוניות שאין להם מושג מה הדרך."
"שוב ושוב ושוב…"
"כל פעם מחדש."
~
"You sure you know the way?" שאל כפיר.
"Yes, yes," אמר הנהג.
"הוא אומר yes, yes אבל הוא לא יודע את הדרך," מחה גיא.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"אני חושב לעצמי, נהג מונית שמכבד את עצמו, לא יידע איך מגיעים ליעד הכי אטרקטיבי באתונה?"
"כלומר, כן, תכל'ס."
"לא, זה הזוי…"
~
"What language you speak?" הוא שאל.
"Hebrew," אמר גיא.
"Oh, Hebrew," התחיל נהג המונית.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"ואז הוא התחיל לחפור לנו על עברית ויוונית, התנהג כאילו שהוא מומחה לשפות."
"הוא היה חופר."
"הכי חופר."
~

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה.)
"Hey, do you want to hear a serenade?" שאלה נעמה גבר יווני שעבר ברחוב.
"What?" הוא שאל.
"I'll give you a rose," היא שידלה אותו.
"Hmm… Okay," הוא מלמל.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"מה שצריך במשימה הזאת זה לגרור אנשים ולגרום להם להקשיב לנו מזייפות כמו לא יודעת מה."
"ניסינו לחשוב על שירי סרנדה קצרים."
"אבל אין."
"אז זה למה החלטנו לאלתר משהו."
~

"יאללה, נטלי, תעזרי לי למצוא חתיך," אמרה גל.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"לבחור חתיך לא יהיה טוב, כי בטח כולן מפלרטטות איתו."
"חיפשנו איזה יווני אחד שהוא לא יהיה מגעיל מידי, אבל לא שווה מידי, ככה שהוא יסכים לשמוע סרנדה."
"מי יודע, אולי גל תמצא חתן."
"יא עמה, נראה לך שאני אצא עם יווני?"
"למה לא?"
"יווני, מאיפה לי איפה הוא היה קודם."
"מה הקשר?"
"יא עמה, עזבי."
"עזבתי, אחותי."
~

(ארכתאון.)
"סיימתי," אמר דור.
"יופי, בוא ניקח את הרמז הבא," אמרה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"בסופו של דבר התעשתנו על עצמנו וסיימנו עם הרקמה הזאת."
~
"יאללה, לפרתנון," אמרה אורין.
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"ראינו את אורין ודור מסיימים, וזה נתן לנו מוטיבציה ככה לעקוף אותן."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"היינו קרובים לסיום, אמרנו פוש אחרון וזהו זה, גומרים עם זה ומראים לעולם שאנחנו לא כאלו גרועים."
~

(תיאטרון דיוניסוס.)
"אני מוכנה," אמרה יובל.
"אז בואי," אמר אלון.
שניהם הלכו לעבר הבמאי והמחיזו את הקטע.
"Very good," הוא אמר.
"Really?"
"Yes," הוא אמר והושיט להם את הרמז הבא.
"יש!" קראה יובל.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"על הניסיון הראשון – פאו!"
"עוברים."
"עוברים ובגדול!"
~
"Thank you," אמרה יובל.
"לכו למקדש הפרתנון," התחיל אלון להקריא.
"יאללה, בוא," אמרה יובל.
~

(הפרתנון.)
"הנה הרמז, הנה, פה," אמרה אורין.
הם שלפו את הרמז מהתיבה.
"סעו לאוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה…" התחילה אורין, "בדרך עליכם לעבור בלוח ההצבעה."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"עכשיו אנחנו מתחילים לחשוב למי שמים עצור."
"ואין לנו באמת למי לשים."
"אז החלטנו לשים למי שידענו שהתחיל את המירוץ במקום הראשון, שאלו נטלי וגל, והכל בשביל להחליש אותן."
~
"יאללה, נשים לנטלי וגל."
"נשמה שלי."
"אחותי."
"יא עמה."
~
"יאללה, בוא נצא לדרך," אמרה אורין.
~

"הנה, הנה הרמז!" קרא אלון. הוא שלף את הרמז והקריא את כולו.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"לא הייתה לנו כזו התלבטות גדולה ומסובכת."
~
"שמים לנטלי וגל, כן?"
"כן."
~
"אז יאללה, בוא נצא לדרך."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: הצוותים הישראלים עומדים להתמודד מול קללה מהשאול.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זה היה כבד כמו לא יודעת מה."
~
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.