הסוף השמח שלי-פרק 1

"איה! איה!" שמעתי.
"מי זה?" שאלתי בלחץ.
"איה!"
~חוזרים למציאות~
"איה! קומי!"
"לא עכשיו אימא"
"אני לא מוכנה שתשני עד מאוחר יותר!"
"למה?"
"כי אז את נרדמת בשיעורים!"
"בסדר, ניצחת" קמתי מהמיטה בעודי מתלוננת על העייפות, ומתחילה לפשוט מעלי את הפיג'מה.
"תזדרזי, תיכף 8 בבוקר!"
"אוקיי!" אמרתי באדישות.
לקחתי את התיק,המצלמה, היומן, והלכתי לדרכי.
"אוף," אמרתי. "למה המציאו את הבית ספר, בשביל שילדים יסבלו?" שאלתי את עצמי.
פתאום החלקתי,כנראה מאיזה אבן.הסתגלתי על האבן והאבן זהרה!
הרמתי אותה וצילמתי, זו תהיה תמונה מעולה ליומן!
רציתי להגיע כבר הביתה לרשום על האבן ביומן. המשכתי ללכת.
בדרך כאב לי הגב, ובשנייה אחת הרגשתי שהכאב נגמר והגעתי הביתה.
אמא ראתה אותי. "היי מתוקה, איך הספקת לחזור היום כל כך מהר?" שאלה.
הסתכלתי על האבן שבידי. "כן..מיהרתי היום" אמרתי.
"למה?" שאלה.
"היו לי הרבה שיעורים ורציתי לסיים מוקדם" אמרתי.
אמא. עלי במבט מוזר. " אוקי" אמרה.
עליתי למעלה הכנתי שיעורים ורשמתי ביומן.
מעניין, איך הגעתי הביתה?