אפקט הפרפר פרק 41

פרק-41
נקודת מבט של סאם:
״אני הולך.״ אמרתי ללוסי ומיהרתי אחרי מייקל, המנהל החדש. ״לאן?!״ היא הספיקה לשאול אבל לא הספקתי לענות, רק רציתי להגיע לישיבה עם המנהל החדש. השאלה למה סימה פוטרה בערה בי אז מיהרתי את הקצב ונכנסנו לבניין המשרדים של המנהלת, מנהל. וגם של העובדים והחומרים המבוגרים שעושים דברים אחרים עכשיו או המורים, בקיצור, אף פעם לא הייתי שם. הספקתי לראות לאן מייקל נכנס ומיהרתי אחריו, כל החונכים והחונכות כבר ישבו במעגל צמוד של כיסאות והיו שני כיסאות פנויים, לי ולמייקל. התיישבתי בין דרק ונטלי וכולם ישבו בשקט וחיכו שמייקל יתחיל לדבר, המנהל החדש. ״שוב היית עם לוסי, החניכה שלי אש לא מפסיקה לדבר עליכם ולהיות אתכם.״ לחש לי דרק וחייכתי. ״החניכה שלך נדבקת אלינו, אני לא אשם!״ לחשתי בחזרה והוא גיחך. ״אין על החניכה שלי.״ אמר בגאווה ולפני שהספקתי לענות מייקל קם וכולם השתתקו.

הוא חייך לרגע ומיד הפסיק לשמע דפיקות בדלת. ״עכשיו סימה תיכנס לומר דברי פרידה.״ הוא התיישב וסימה נכנסה. ״היא נראת נורא.״ לחשתי ודרק תקע בי מרפק שאשתוק. ״ששש…״ הוא אמר וראיתי שכולם כמוני שמו לב שהיא לא לובשת את הג׳קט התמידי שלה, ג׳קי שאף אחד לא שם לב אליו עד שהוא נעלם, ג׳קט עור שיש עליו סמל של הפנימיה, ועכשיו, עכשיו היא לא בפנימיה. ״שלום חברה׳.״ חייכה חיוך מאולץ, לא חייכנו בחזרה. רציתי שתהיה אמיתית לרגע, לרגע האחרון הזה. ״יש סיבה שפיטרו אותי, עשיתי משהו נורא! נתתי לחונך להתאהב בחניך שלו.״ היא השתתקה וכולנו הפסקנו לנשום. אני אוהב את החניכה שלי, זה אני?  אני לא היחיד, נכון? ״כפי שאתם יודעים, גם לי היה חניך. והתאהבתי בו.״ היא עצרה, נזכרת או מבינה משהו. מה הבעיה להתאהב בחניך? אף פעם לא אמרו שזה אסור. ״אני החניך שלה, הייתי.״ אמר מייקל וקם מהכיסא, הווריד במצחו בלט וראו שהוא כועס. ״מה?״ נשמעו מלמולים משאר החונכים המופתעים, מה הולך פה? ״שב.״ פקדה על מייקל. ״את לא החונכת שלי יותר.״ ענה לה ונשאר לעמוד, היא לא הגיבה. ״בקיצור. התאהבתי בו ומה שהוא עשה זה לשקר, ולשקר ממש טוב וגם הוא חתך, אבל זה לא משנה. כשהגעתי לגיל 20 הציעו לי להיות המנהלת ולהחליף למייקל חונך כי הייתי גדולה מדי, גם הוא היה גדול. בקיצור בגלל שאהבתי אותו החלטתי להיות מנהלת ולהוציא אותו מהפנימיה כי חשבתי והאמנתי שהוא בסדר, מה שלא היה נכון.״ היא שוב השתתקה והסתכלה על מייקל, כולם הסתכלו. הוריד שלו במתח נראה כאילו הוא הולך להתפוצץ אבל הוא החזיק את עצמו ולא הגיב. היא חייכה והסתכלה עלי, הורדתי את הראש בלחץ. ״ואז הוא התעצבן על זה ש׳עזבתי׳ אותו אז הוא הלך למנהל של המשרד שאחראי על בתי ספר לנוער והלך משם לאיש שאחראי על הפנימה ושיקר לו שהתעללתי בו ואני עושה בעיות בפנימיה והיא לא תשרוד שמה איתי, היא שרדה כבר 5 שנים אבל הוא התעקש והוא האמין לו ומייקל התנדב להחליף אותי והנה הוא מולכם, שקרן שחושב שיכול לנהל את בפנימיה, בהצלחה.״ היא סיימה קפצה את פיה בכעס ויצאה החוצה, הדלת נטרקה אחריה ואני לא ידעתי מה לעשות. ״אה??״ שאלתי עצבני קצת, כולם הסתובבו אלי והתכווצתי בכסאי בשקט. ״טוב, שנו כיוון!״ אמרה נטלי וכולם הסתובבו, אף אחד לא מתעסק עם נטלי. ״תודה.״ אמרתי. ״בטח, חמוד.״ חייכה. חמוד? זה שהיא לובשת שחור והיא גבוהה ממני במטר בערך לא אומר שאני חמוד בשבילה!!! ״שש…״ פקד מייקל וקם מהכיסא, כולנו הסתכלנו עליו, פחדתי לקבל את זה שהוא היה חניך, חניכים לא יכולים לפקד על משהו לפני שהם חונכים, חוויתי את זה על בשרי. ״עכשיו אני אספר את הצד שלי.״ אמר ובחנתי אותו, הוא היה בגיל של סימה, זה אומר 25. הוא היה מאד רשמי אבל הרגשתי שהוא משחק את זה, הצורה שבה דיבר הייתה מחשידה. הוא היה נראה בריון שבנות אוהבות ולא יותר. עיננו נפגשו לרגע ומיד סובבתי את הראש, החלטתי שאני לא אוהב אותו. ״אז ככה, באמת הייתי חניך שלה ואפילו היינו חברים, היא לא התעללה בי ואהבנו אחד את השני. הציעו לה להיות מנהלת ושמחתי בשבילה מאד, ביקשתי שתיתן לי לצאת אבל היא אמרה שאני צריך עוד זמן ומפני שהיא לא יכלה היא רצתה להחליף לי חונך אבל לא הסכמתי כי לא יכולתי להתרגל לחונך חדש בשביל חודש, היא כעסה עלי והעיפה אותי מהפנימיה בגלל ש׳הייתי כפוי טובה׳ ובגלל שנשארה לה קצת אהבה בלבה היא הביאה לי 125 דולר (500 שקל) שזה הרבה אבל לא מספיק בשביל לחיות ופשוט ישנתי על מספסל ואני לא רוצה לפרט אחרי חודשיים החלטתי לפנות לרשויות שיפטרו אותה כי למרות שאני אוהב אותה זה לא היה הגיוני, קיבלתי אישור החלפתי אותה והנה אני כאן. אה, וכמובן הסיבה בעייתית היא כשמכינים אותך אתה לא אמור לקבל כסף אבל כשיוצאים כי אתה ״בסדר״ מקבלים כל חודש סכום כסף עד שמוצאים עבודה וזה עוד אחת הטעויות שהיא עשתה, תגובות?״ הוא התיישב, מרוצה מעצמו, זקוף גב ואני רציתי להרביץ לו כמו שעשיתי לטום, זו הייתה יכולה להיות הנאה ממש גדולה! ״מה?!״ הפעם כעסתי ושוב כולם הסתכלו עלי, נאנחתי בשקט. ״יש בעיות?״ שאל והנהנתי. ״סליחה?!״ הוא היה בהלם. בחנתי את הפרצופים וראיתי את המאמינים שכבר החלו להיות מעריצים והקבוצה השניה שחשבה שסימה לא נבחרה להיות מנהלת סתם.כמוני. מייקל חייך. ״מי שחושב שאני לא מתאים שיצא מהכיתה בבקשה.עכשיו.״ בשבריר שניה הבנתי שהוא צודק. אני צריך ללכת. הכיסא שלי חרק מעט ושוב כולם הסתכלו כלי, הפעם לא חייכתי במבוכה, עצבני קמתי מהכיסא והלכתי לדלת. ״סימה בחיים לא הייתה עושה את זה.״ לחשתי לעברו כמו נחש וראיתי שהוא הוכש חזק. עוד תלמידים יצאו אחרי באומץ רב אבל הרבה נשארו בפנים. הווריד שלו כמעט התפוצץ לפני שסגרתי את הדלת וקיוותי שיתפוצץ. ״אתה ממש אמיץ.״ חייכה אלי נטלי. ״כרגע אני עצבני.״ עניתי והלכתי למצוא את לוסי. כל מי שיצא החוצה החל להתפצל במהירות ולמצוא מה לעשות עם עצמו, כולם כמוני פחדו מפיטור למרות שהאמנתי שמפני שאנחנו כ-16 הוא לא יפטר כל כך הרבה חונכים.