רגע לפני
כפי שידוע לרובכם אני חדשה כאן באתר,אני מאוד שמחה שנרשמתי ולא מוותרת אפילו לא לרגע.אמנם הכתיבה שלי זה זוועה אבל אני שמחה כל כך לכתוב כאן ולקרוא סיפורים כאן.כתבתי סיפור על הפחד שלי,הפחד הכי גדול שלי צבע אדום ואני מוכרחה להגיד תודה.תודה על זה שהאתר עזר לי לשחרר את מה שהיה בי לחוץ כבר שנים,זה הוריד בי הרבה לחץ ומתחים.מאז ומתמיד היה לי פחד מהפיצוצים והאזעקה והאתר הזה עזר לי לשחרר הכל.
תודה!
תגובות (3)
קראתי את הסיפור.
אני יכולה להגיד לך שגם לי יש חרדה מפעם. מהפיצוצים. אני לא שוכחת איך ישנו אני ואחותי במקלט, והיה ממש מפחיד, ופעם אחת נשארנו שם לבד ומישהו דפק על הדלת (הדלת ברזל הזאת של מקלטים). פחדתי נורא ואחותי הציצה וזה היה חייל (אבל משלנו)…
יש לי סיוטים מצרחות. אני לא יכולה שאנשים צועקים לידי…
(סליחה שחפרתי פה, הייתי חייבת ;-; )
זה בסדר גמור גם אני חוויתי את אותו דבר בדיוק כמוך היו לי הרבה חרדות
גם אני מפחדת מאוד מהזעקות!!!!!!
בפעם הראשונה כשהייתה אצלנו הזעקה (עופרת יצוקה) בכיתי כמו משוגעת. זה היה יום שבת וההורים שלי היו אצל אחי הגדול בבית ונשארנו אני אחותי הגדולה ועוד 5 האחים הקטנים שלי ואחותי גדולה ממני רק בשנתיים אז גם היא לא ידעה מה לעשות………..
בקיצור אני נורא פחדתי באותו יום!!!