קשתו של חצי האלף-פרק 19-סיפורו של ענק העבר ומחיר הניצחון

~תאודרד~

ברגע שענק העבר הכריז על קיום הבטחתו קרו שני קסמים. האחד היה כדור אש ענקי ששרף גמד אחד, והשני היה פרץ מים אדיר ששטף את פניה של טליה. גרולמף רץ לגמד השרוף, בעוד שאני הבטתי המום בפניה של טליה. הם לא היו מוסווים עוד. וכעת היה ניתן לראות מי היא באמת. בת לוקי. הייתי המום לחלוטין. מלמלתי בהלם "זה לא יכול להיות. קסם לא מסוגל להביס אלכימיה." הענק חייך ואמר "נכון בן טיר הוא לא. לא באופן ישיר. אבל לא ביטלתי את קסם המשכה, רק הורדתי אותה מפניה. זה הסוד החשוב ביותר שתלמד. פעולה עקיפה לעתים קרובות למדי מעניקה ניצחון. כמו גם הניצחון שלי." בהיתי בו המום "הניצחון שלך? אתה כמעט חסר אונים לחלוטין! הבסנו אותך". הענק חייך ואמר "טיפש שכמותך. אמנם רציתי לגרום לכם לסבול, אבל לא מהסיבות שעליהן חשבת ולא בדרך שעליה חשבת. סיבתי לא הייתה שליטה וכוח, היא הייתה נקמה. נקמה על רציחתו של אחי בכדי לברוא עולם זה. והדרך לנקמה היא לא הראגנארוק. אחרי הראגנארוק הרי ייווצר עולם ללא כאב וסבל. למה שהעניק לכם אותו? האם אתם ראויים לו? טיפשים, דחיית הראגנארוק ע"י האלים נעשית בפקודתו של אודין כדי שזה לא ימות! דחיית הראגנארוק היא גם נקמתי." הייתי מעבר להמום. כל עולמי התהפך והתמוטט. אבל היו שני דברים שלא הבנתי "איך לעזאזל דחית את הראגנארוק? ולמה תרצה לנקום בנו? הרי רוצחי אחיך מתו לפני זמן רב. הוא היה אדם."הענק הביט בי במבט עצוב שראה הכל ואמר "אענה על שאלתך השנייה קודם. אני פשוט שופט אתכם על פי חוקיכם. על פי חוקיכם-גם אם חלקכם אינם מודים בכך- ישנו כלל על פיו גם הצאצאים צריכים להיענש על חטאי אבותיהם. ולפני שתכחיש, תחשוב על פנריר, שעונשו ניתן לו בגלל שאביו היה לוקי ולא משום סיבה אחרת. ועכשיו אענה לשאלתך הראשונה. חשוב על מה שעשיתי. גייסתי את האלפים האפלים, ואז כמעט השמדתי אותם. הם יראו בך את מצילם שכן אתה הבסת אותי. ומאחר שהנבואה על הראגנארוק מציינת- גם אם לא במפורש- את זה שהאלפים האפלים ילחמו. הם לא יעשו זאת כל עוד אתה חי מתוך תחושת כבוד והכרת תודה כלפיך, ומאחר ואתה בן אלמוות משני הצדדים אתה תמות רק מרעל או חרב. וזה מביא אותי להמשך תכניתי. אודין ירצה להרוג את אהובתך על כך שהיא בת לוקי, ואותך על כך שרצית להסתיר זאת. גם האלפים האפלים וגם הגמדים חבים לך את קיומם ולכן יאיימו על אודין בראגנארוק. אודין יזעם ויכפה עליכם גלות בסוורטאלפהיים, מה שבעצם יציב אתכם בעולם בו איש לא יפגע בכם. והייתה סיבה נוספת לכך שעשיתי זאת. עייפתי מלחכות למותי.
והאלים לא יניחו לי להיות בהכרה כל עוד אהיה אסירם, ולכן לא אצטרך לסבול עוד בגלל מות אחי. ואם אתה תוהה מדוע אני מספר לך זאת, אז זה בגלל שזה לא ישנה דבר. אם לא תאמין לי זה לא ישנה דבר
ואם תאמין לי אתה לא תשנה דבר היות ואתה בנו של אל הצדק. בקיצור נמרץ ניצחתי וגם אתה ניצחת.
ודבר אחד אחרון, הגמד שהרגתי היה מלך הגמדים, מה שיהפוך את גרולמף למלך החדש מה שיבטיח את ביטחונך." רצתי לנחם את גרולמף יחד עם טליה. לאחר מכן הכל קרה כפי שהענק ציפה. אודין רצה להרוג אותי ואת טליה בטענה שריגלנו למען האויב. גרולמף ומלך האלפים האפלים איימו על אודין. אודין הכריז שאנו גולים ולא נכנס לעולם לעולם שנמצא תחת שליטתו. הכל קרה כפי שהענק ציפה. אני וטליה
נעשינו גולים.