המירוץ למיליון – פרק 31

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: אחד עשרה צוותים ישראליים יצאו למסע מסביב לעולם. שמונה מהם עושים את דרכם אל אתונה, עיר הבירה של יוון, שם מחכות להן משימות מיוחדות במינן.
והערב: הטיסה השנייה נוחתת באתונה, וגם הצוותים מגלים כי שחקני תיאטרון עובדים די קשה.
כל זאת ועוד בפרק של המירוץ למילון. הישארו איתנו!

(תיאטרון דיוניסוס.)
"אתה מוכן?" שאלה אורין.
"אני חושב," אמר דור.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"עמדנו להתחיל את הניסיון הראשון שלנו במופע התיאטרון."
~
"אז בוא," אמרה אורין.
~

שניהם עלו הבמה לניסיון הראשון שלהם.
"I'm sorry, but you didn't pronounce that right," אמר הבמאי.
"Damn!" קיללה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"הקטע הוא שהוא אמר שביטאנו את זה לא טוב, אבל הוא לא אמר ששכחנו חלקים."
"אז כנראה שהזיכרון שלנו היה די טוב."
~
"בואי, אורין, זה לא הזמן להישבר עכשיו."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"זאת בעצם משימה של זיכרון ממש אבל ממש חזק."
~

"יאללה, מייק, אני חושב שאני מוכן," אמר שון.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"במשימה הזאת צריכים נטו זיכרון."
"ולנו אין הרבה זיכרון."
"נכון."
"אז למה לקחנו את המשימה הזאת?"
"כי אנחנו לא נסרוג!"
"כן!"
~

"I'm sorry, but this is incorrect," אמר הבמאי.
"נו באמת," מלמל מייק.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"רגע, ברצינות? אתה באמת ציפית שתסיים את המשימה הזאת תוך שניות?"
"לא, אבל… לא יודע…"
~
"יאללה, מייק, שוב," אמר שון.
~

"יאללה, נעמה, אני רואה את הרמז," קראה ספיר.
הן שתיהן רצו אל עבר תיבת הרמז ושלפו אותו.
"סעו לאוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה," הקריאה ספיר.
כעת על הצוותים לנסוע אל אחת מהאוניברסיטאות המפורסמות של אתונה – האוניברסיטה הטכנית הלאומית, שם יחכה להם הרמז הבא. בדרך לשם, יהיה על הצוותים לעבור בלוח ההצבעה לתמרור עצור – עונש המתנה לחצי שעה בנקודה כלשהי במירוץ.
"יאללה, בואי נשים עצור," אמרה ספיר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ופתאום אנחנו חושבות לעצמנו… איזה זוג אנחנו רוצות לעכב?"
"וזה קשה, כי אנחנו לא ממש ברוגז עם אף זוג."
~
"מה את אומרת, שנשים לאורין ודור?" שאלה נעמה.
"נראה לי," אמרה ספיר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"בסופו של דבר החלטנו לשים לאורין ודור ולא בגלל משהו אישי, אלא בגלל שהם זוג חזק שממש מאיים עלינו, וזה ממש לא נעים לי לעשות את זה."
"גם לי לא."
"אבל אנחנו מפחדים מהם."
"אז בלב כבד ובעצב, אנחנו שמות את השם שלהם לעצור."
~

(ארכתאון.)
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אז אנחנו רוקמות לנו להנאתנו ככה."
"כן, ככה בסבבה."
~
"זה דווקא לא כזה נורא," אמרה נטלי.
"ממש לא," אמרה גל.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"היינו באוקראינה, ועכשיו אנחנו ביוון הופכות לבבושקות."
"בבושקות סורגות."
"כן."
"תראו מה זה, צעירות כמונו סורגות."
"נו, נטלי, תסרגי משהו לאלכסיי שלך."
"אויש, אלכסנדר… אני מתגעגעת, את יודעת?"
"אין, אין עליכם, אתם זוג חמוד."
"נראה לך שהוא מחכה לי?"
"הוא יהיה אידיוט אם לא."
"תודה, אחותי."
"בכייף, אחותי."
~

(תיאטרון דיוניסוס.)
"וואי, זה פשוט בלתי אפשרי," מלמלה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"זה לזכור כמות עצומה של טקסט, שגם ככה לא בעברית או משהו, אלא ביוונית."
"גם לא הבנו שום מילה."
~
"אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו," אמרה אורין.
"רק עוד ניסיון ונחליף משימה," אמר דור.
"בסדר," אמרה אורין.
~

"מייק, אני לא מצליח," אמר שון.
"מה?"
"אני לא מצליח להתרכז."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אפילו שרשמנו את דרך ההגייה, אנחנו עדיין צריכים לשנן המון, וזה עדיין קשה לי."
"גם לי."
"זאת משימה קשה."
~
"אתה רוצה להחליף משימה?"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"עכשיו זאת בחירה קשה בין שנכשל או שיצחקו עלינו כשיקרינו את זה בישראל."
"לא כזאת קשה, אתה יודע."
~
"כן," אמר מייק.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"החלטנו שאנחנו מעדיפים לרקום מאשר לשנן בעל פה."
"כי זה באמת קשה."
~
"יאללה, בוא," אמר מייק.
~

(ארכתאון.)
"גל, נראה לי שסיימתי," אמרה נטלי.
"יופי," אמרה גל.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אז סיימנו ככה והראנו לבודקת."
~
"Very good," היא אמרה.
"יש!" קראה נטלי וחיבקה אותה, וגל הצטרפה לחיבוק.
~
"יאללה, נטלי, לפרתנון!" קראה גל.
~

בינתיים, הטיסה השנייה נחתה באתונה.

"יאללה, אלון, חייבים למהר ולהדביק את הפער," אמרה יובל.

"קדימה, קדימה, רוי, אין לנו הרבה זמן!" קראה קורן.

"כפיר, אתה שוב רוצה להיות אחרון?" שאל גיא.
"לא!" קרא כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"החלטנו שהפעם לא מגיעים אחד לפני האחרון, ולא אחרונים."
"אנחנו רוצים לעלות למעלה."
"נמאס לנו להיות כל הזמן למטה."
~

"קדימה, אבא," קראה מעיין.

(תיאטרון דיוניסוס.)
"יאללה, ניסיון שני," אמר דור.
~
"Not good enough," אמר הבמאי.
"נו באמת!" מחתה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"זה היה מעצבן כל כך."
~
"נעבור משימה?"
"כן," אישר דור.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"פשוט עברנו משימה מרוב שזה היה מתיש."
~

"To the Acropolis," אמרה מעיין לנהג המונית שעצר לה.

"And fast cause we are in race," אמרה קורן לנהג המונית.

(הפרתנון.)
"נטלי!" קראה גל. היא הוציאה את הרמז מתיבת הרמזים.
"אני באה," אמרה גל.
"סעו לאוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה, שם יחכה לכם הרמז הבא. בדרך יהיה עליכם לעבור בלוח ההצבעה בשביל תמרור ה"עצור"," הקריאה גל.
"אז בואי," אמרה נטלי.
"רגע, מה עם העצור?" שאלה גל.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"לא בעיה להחליט."
"זה כבר קבוע אצלנו."
~
"אלון ויובל, מההתחלה יש לכם משהו איתנו, אז לנו יש משהו אתכם," אמרה נטלי, והדביקה את התמונה שלהם בשביל להצביע.
~
"עכשיו בואי," זירזה אותה גל.
"אוקיי," אמרה נטלי.
~

(ארכתאון.)
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"באנו לשם, מוכנים לרקום ולאבד את הכבוד העצמי שלנו."
"הכי חשוב לאבד את הכבוד העצמי שלנו."
"משום מה יש לי הרגשה שהמטרה הסודית של המירוץ היא להביך אותנו בפומבי."
"בפני כל עם ישראל."
"כולו."
"כן."
"המטרה הסודית היא פשוט להפוך אותנו למושא הלעג של כל החברים שלנו."
"כנראה."
~
"יאללה, לרקום," אמר מייק.
"איזה כייף."
"תענוג ממש."
"המשמעות של החיים שלי."
"זה מה שמעיר אותי בבוקר."
"לרקום."
~

"בואי, אורין, הארכתאון בכיוון ההוא," אמר דור.
"בוא נרוץ," אמרה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"המשימה של התיאטרון גזלה לנו הרבה זמן, וזה גרם לי להתחיל להילחץ, כי ידעתי שיש טיסה שנייה בדרך, ופחדתי שהם יעקפו אותנו בגלל שטות כזאת."
"לא שמנו לב, אבל העברנו כמעט שעה בתיאטרון בלי להצליח בסוף."
~
"בוא נלך מהר יותר," אמרה אורין.
"אני רץ," אמר דור.
שניהם רצו לעבר הארכתאון.
~

"צומת," הקריאה קורן.
~קורן ורוי. ידידים.~
"הבחירה הייתה בין תיאטרון לרקמה."
"לרקום אני לא ממש אוהב, אבל לזכור זה לא טוב."
"ניחשנו שזאת משימה קשה מידי."
~
"נלך על אתנה?" שאלה קורן.
"כן," אמר רוי.
~

"צומת," הקריאה מעיין, "אתנה או דיוניסוס?"
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אנחנו לא ממש אנשי תיאטרון בבית, אז העדפנו ללכת לרקום."
"למרות שאני באופן אישי לא ממש איש רקמות."
"זה עדיף על לשנן יוונית."
"כן, נכון."
~

(ארכתאון.)
"אאוץ'!" קרא מייק שבטעות דקר את עצמו.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אי אפשר שלא לדקור את עצמך. זה פשוט כואב."
"זה גם מעצבן מאוד."
~

~קורן ורוי. ידידים.~
"אנחנו מגיעים לארכתאון ופתאום, את מי אנחנו רואים?"
"את אורין ודור ומייק ושון!"
~

~אורין ודור. בני זוג.~
"זה פשוט הרס לי את כל מצב הרוח."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"איך הם הספיקו להגיע לשם?!"
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: הצוותים הופכים לזמרי סרנדות, וירטיטו את הלבבות של היוונים בשירי אהבה, וגם, מי ישים למי תמרור עצור?
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.