התקווה של הלילה [סתם השראה שצצה בראשי]

התקווה של הלילה

כתומה וגדולה היא,
השמש החמה,
בקרניה הנעימות שמלטפות
היא פשוט מקסימה.

אט אט השמש שוקעת לה,
מסיימת את עבודתה,
מעבירה את תפקידה לירח,
עד שתסיים לאגור עוד כוח.

והכוכב שמאיר לו עם אורו הלבנבן,
מזכיר לי יהלום קטנטן,
והירח הגדול והלבן,
מזכיר לי כדור גלידה קטן,
שרוצה להיאכל על ידי אדם,
שיפיק ממנו את מירב ההנאה.

ואני נחה לי כאן במיטתי,
ומביטה דרך חלון חדרי,
הירח הגדול מאיר את הרחוב,
וזה גורם לי רק לחשוב.

כמה מזל שיש לי את השמש,
שכל בוקר בקרניה מסנוורת,
כמה מזל שהיא קיימת,
שבכל הזדמנות שיכולה, ששולחת קרן אור מחייכת ואיתה תקווה…

כמה מזל שיש לי את הירח,
שבכל ערב שהשמש נחה,
הוא עם אורו המעומעם הנעים והלבנבן,
את החושך המפחיד הוא מגרש ומבריח…

כמה מזל יש לי את הכוכב הקטנטן שמציץ לו בשמיים,
וגורם לי לחייך ולהאמין שהכל קורה לטובה,
הכוכב הקטן הזה, הוא התקווה שלי,
התקווה הזאת, שיום אחד, הכל יסתדר!

וכל מה שנותר לומר, הוא חלומות פז, ושינה נעימה…

לילה טוב