סיפור אהבה ללא שם!! תגיבו!!

"בוקר טוב חנה החנונית" אמר שמואר אחיה שהוא מתקדם לעבר החלון,ומזיז את הווילון,ופותח את התריס.
"תפסיק לקרוא לי כך.אז מה שאני אוהבת בית הספר" אמרה חנה שהיא קמה אל שמואר ונותנת לו סתירה, והולכת לאמבטיה ושוטפת פנים, ולהתארגן ליום הראשון שלה בבית הספר.
שחנה סיימה להתארגן אימה באה אליה ואומרת:" לא לשכוח לשבת ליד בנות שחברות שלך"
"בסדר" חנה אמרה ויצאה מהבית ודפקה ריצה.
"תזהרי" אמרה האימה.
"זה בסדר, אני לא מתכוונת לפספס את היום הראשון שלי."
חנה הגיעה לבית הספר תוך חצי שעה, היא עלתה במדרגות בעליזות ומחה.
היא הגיעה לכיתה ושפתחה את הדלת היא ראתה בנים ובנות ביחד, ומולה ראתה ילד בגיל שלה לבוש חולצה לבנה שכתוב עליה I LOVA YOU ומכנסיים שחורים.
חנה לא הפסיקה להסתכל עליו, היא הניחה את התיק בדרמה וישבה בכסא והסתכלה על שהיא מסמיקה בלחיים.
"היי חנה" אמרה שירה חברתה הטובה משנה שעברה.
שירה הניחה את התיק שלה על הרצפה ואמרה:" חנה אל תאמרי לי שהתאהבת בחנון הזה."
והוזזה את ידה מול עיניה של חנה.
חנה מיד הוזיזה את הרש ואמרה:" מה? בחיים לא."
שירה התחילה לצחוק,
"שירה שקט!" לפתע נכנסה המורה לכיתה וכול התלמידים עמדו.
כל השיעור חנה כתבה במחברת שלה.
"את יודעת איך קוראים לו?" שאלה שירה את חנה.
"לא ואת?" שאלה חנה שהיא מביטה על שירה במבט מפחיד.
"אולי תשאלי אותו." אמרה שירה.
"שירה ,תגשי אלי בהפסקה ועכשיו תצאי החוצה את מפריעה לחנה ללמוד."
אמרה המורה.
"נדבר אחרכך." אמרה שירה.
"יופי אני ילך לילד ואדבר אתו בלי ששירה תציק לי"
וישבה והקשיבה בשיעור.
ובהפסקה:
חנה קמה ממקומה והלכה לעקוב אחרי הילד.
הילד שם לב אליה, ולכן הוא הלך אליה והביא לה ורד ואמר:" שלום, איך קוראים לך?"
חנה מיד הסמיקה היא לא הפסיקה ואמרה:" לי קוראים חנה, ולך?"
"אוו שם יפה,לי קוראים מארק."
מארק וחנה נתנו ידיים והלכו ביחד לפטפט. והחברים ראו הכול והחלו לצחוק.
מארק וחנה הלכו לחצר, ושם שמואר ראה את חנה נותנת חיבוק למארק הוא התעצבן כל כך והלך אליה ואמר:"חנה מה את חושבת לעצמך?"
מארק הסתובב ושראה את שמואר הוא הלך מאחורי חנה וחסם אותו.
"היא שלי קרצייה תסתלק מפה" אמר מארק בכעס.
"תירגעו, מארק תכיר את אחי שמואר."
חנה הלכה להפריד ביניהם.
"אני שניה לוקח אחותי" אמר שמואר וגרר את חנה לצד והמשיך:" מה את עושה? את יודעת מה יקרה עם אמא תגלה את זה?"
"חנה הכול בסדר" שאל מארק.
"כן שניה." אמרה חנה.
חנה ושמואר סיימו לפטפט חנה הלכה לכיוון מארק אך נשמעה צעקה שאומרת:"חנה,מה את עושה?את אמרת שתבואי ותחכי לי." אמרה שירה שכולה מלאת זעם.
והמשיכה:"סליחה אח שלה וילד אני צריכה את חנה." אמרה שירה וחטפה את חנה לצד ואמרה:
"תתרחקי ממנו?הוא שלי!ואת אמרת שתבואי ותרשמי לחוג ריקוד"
"ממתי?" אמרה חנה בזעם.
"משנה שעברה.
"בנות הכול בסדר, שירה תירגעי בבקשה את נפרדת ממני." אמר מארק שהוא הלך אליהם ולקח משם את חנה, ושניהם עפו משם.
אך שירה לא ותרה היא הלכה לחנה והעיפה אותה לרצפה והלכה עם מארק.
חנה נפלה על הרצפה הרגל שלה נשברה, חנה לא הפסיקה לבכות, היא קמה בכוח והלכה לכיתה.
"תתרחקי ממני משוגעת!" אמר מארק ושרץ לעבר חנה ואיתו שמואר.
חנה הלכה לכיתה ושרגלה מלאה דם היא ישבה בכיסא עם ראש למטה.
בסוף היוםשמואר הגיע כמה שיכול הוא הלך לחנה ואמר:"בואי ניקח אותך הביתה"
הוא עזר לחנה לקום ושניהם הלכו הביתה.
כשהגיעו אימם נבהלה היא מהר טיפלה בחנה.
"שמואר איך זה קרה." אמרה אימה.
ושומאר התחיל לספר הכל מהתחלה.