נגד הטבע-פרק 15

חזרתי הביתה מהמעבדה והדבר הראשון שחיכה לי הייתה המזוודה האדומה שלי מחוץ לדלת הדירה.
אחזתי בידית המזוודה וביד השנייה פתחתי את הדלת.
"שלא תעזי להיכנס לבית הזה ג'ין!" קלרה צעקה והעיפה לעברי אגרטל.
"קרלה! מה עובר עלייך?" הנחתי את המזוודה והאגרטל התנפץ לידי על הקיר, קלרה זעמה וידעתי בדיוק את הסיבה.
"את יודעת שהייתי ממשיכה לא משנה מה היית אומרת, נכון? כבר דיברנו על זה אלפי פעמים, עכשיו אנה עובדת איתי ואנחנו קרובות יותר ממה שהמין האנושי היה קרוב במאה ומשהו שנים האחרונות. תורידי את הכיסא בבקשה." הכיסא עופף ליד קלרה ושיערה השחור והקצר היה פרוע מכעס, עיניה אדומות מבכי ודמעות יורדות לאיטן על לחייה. היא הורידה את הכיסא לרצפה וסובבה את גבה אליי.
"אני יודעת, אבל ג'ין…כמה עוד אפשר? יימצאו אתכן, את יודעת שאסור לקיים מחקר ללא אישור. זה כרטיס כניסה ישיר לכלא! אם אימא של אנה תגלה מה אתן עושות מתחת לאף שלה, אני לא חושבת שהיא תתלהב במיוחד לשים את הבת שלה בכלא ותשים רק אותך." קלרה לא הפנתה את מבטה כשדיברה, סגרתי את דלת הדירה וניגשתי אליה. חיבקתי אותה כראשי צמוד לראשה ושערה דבוק לפניי, קלרה החזיקה את ידיי המחבקות והסתובבה אליי.
"אני לא רוצה לראות אותך מגיעה לכלא, אני לא מוכנה לאבד אותך." קלרה בכתה וחיבקתי אותה חזק יותר, ידעתי מה הסיכונים שעומדים לפניי אבל אני לא מוותרת עכשיו, קלרה תצטרך איכשהו לשכוח מכול העניין.
"את לא תאבדי אותי קלרה. אני תמיד אהיה פה לצידך." אמרתי והיא הסתכלה לתוך עיניי.
"אני אוהבת אותך ג'ין." היא לחשה ונשקה לשפתיי.
"אני אוהבת אותך קלרה."

"מיס גרין לא מצאתי את עקבותיה של אנה, קווי התקשורת עם היחידה לא עובדים וגם קווי המחשבה שלהן אינם מגיבים להודעות." צג המחשב עופף מול עיניי והיא חזרה על המשפט על זה לפחות חמש פעמים ואני עדיין מסרבת להאמין.
"המיקום האחרון שלהן היה ביער בין הגבולות, התקשורת הלוויינית קלטה את תנועת הזמן האחרון ונראה שהייתה שריפה לכמה דקות ואז היא נעלמה. רק שבע מהבנות ששלחת חיות וגם הן במצב אנוש. כל השאר מתות. תרצי שאני אשלח לשם צוות ניקיון?" המזכירה לא הפסיקה לדבר.
איך אנה יכלה לעורר כל כך הרבה הרס? איך היא הצליחה לבדה להוריד צוות שלם של 12 נשים מאומנות להריגה? היא לא יכלה להיעזר בפיטר.
הגברים אינם מפותחים כמונו ולא מסוגלים בכלל להשתמש בתקשורת הטלפתית, שלא נדבר על הכוחות שלהם.
האף שלהם מדמם אם הם רק מנסים להרים עלה מהמדרכה, הם חלשים ונחותים מאיתנו.
אלא אם כן אנה לימדה אותו כמה טריקים.
"תפתחי את הלווין ותראי לי איך הבנות נרצחו, אחת אחרי השנייה ומי היה שם לעזאזל."
"גברתי, אני לא יכולה לקרב את התמונה. משהו חוסם אותה. אני יכולה לראות רק את המקום מלמעלה."
לקחתי נשימה עמוקה, התיישבתי מול צג המחשב והסתכלתי על התמונה וניסיתי לקרב אותה.
אבל כל הזמן נחסמתי, המזכירה ניסתה לפרוץ את מערכות ההגנה שמנעו מאיתנו להיכנס פנימה אבל ללא הצלחה.
"המחשב מראה שזו לא התערבות טכנולוגית, זה כוח אנושי." הנחתי את הצג בצד והשתקתי את המזכירה.
אנה חסמה את כל קווי התקשורת, הרגה חלק מהצוות שלי,ומתקרבת יותר מידי לפתרון.
עיסיתי את רקותיי וחשבתי על עוד רעיונות.
אני צריכה למצוא את קליאו ולהרוס את המעבדה שלה ושל הבחורה השנייה, היא חייבת להפסיק.
ניסיתי לחפש במחשב את המיקום של קליאו וכל מה שקיבלתי היה סימון קל באזור הפרברי הישן של לונדון.
לשם אני אשלח את הצוות הבא שלי, היא חייבת להפסיק.