חומת ברזל – פרק 2

ואז ראיתי מישהו עם זקן. הוא נראה מאוד זקן.
הוא ניגש אליי ואמר "אני צוקו"
צוקו…
צוקו…
מאיפה זה מוכר לי??
רגע! זה מי שרצה לתפוס את אנג!
"מה אתה רוצה?" שאלתי.
"אני סבא שלך" ענה.
"וואו" פלטתי. "שליט האש לשעבר? סבא שלי?" כמעט צרחתי.
הוא הרגיע אותי וביקש ממני שאוביל אותו אליי. הוא הלך איתי ועם בני אומת האש, שקדו לו.
הגעתי הבייתה. למראה האיש הזר, השומרים לא רצו לפתוח, אבל שראו שהוא איתי, פתחו בכל זאת.
הוא הלך לחדר של אימי, ואני פרשתי למנוחה. בעוד 20 דקות היה אמור להיות השיעור הבא.
ה"שומרים שלי ליוו אותי חזרה לביה"ס.
"השיעור יהיה בנושא ההיסטוריה שלנו. נתחיל בכשפית נהדרת, שמה טופ בייפונג. מאוחר יותר בשיעור גם תבוא ביתה, לין ביפונג. יש שאלות?" אמרה המורה, לינואה.
הצבעתי בחשש.
"כן, דורין?" היא אמרה.
טופ ביפוינג, היא חיה?"
"כן, אך היא גרה בקצה המרוחק של ממלכת האדמה" ענתה.
השיעור החל.
"טופ ביפונג היא עיוורת מלידה. בילדותה ברחה למערה שם היא פגשה גיריות ענק עיוורות אשר לימדו אותה כשפות אדמה. למרות עוורונה, טוף היא כשפית אדמה מוכשרת והיא מסוגלת לראות בעזרת רעידות שהיא מרגישה באדמה דרך רגליה. במהלך חייה, מגלה טוף את כשפות המתכת ולומדת כשפות חול. היא כשפית מאוד חזקה, מכיוון שהיא יודעת את כח כשפויות המנה של כשפות אדמה. היא גם ידידתו של אווטר אנג זכרונו לברכה" כולנו קצינו להיות כמוה, זוהי שאיפה של כל כשף אדמה.
"מי יכול להדגים לי כשף פשוט, אולי הרמה של סלע?"
הרמתי יד. ניגשתי לרחבה. רקעתי ברגלי ועשיתי תנועת הרמה בידי. הסלע הוקפץ ולקראת הנחיתה הורם שוב.
כולם התפעלו.
המורה סימנה אותי לשיעור כשפות אחר הלימודים, כי אני טובה וברצונה ללמד אותי עוד. רב הכשפים בגילי אינם יודעים לעשות זאת, על אף שזהו כשף פשוט במיוחד, אבל אני לומדת מגיל צעיר, שנה, נראה לי.
אחרי השיעור ביקשתי להשאר שם ולחכות לשיעור הבא.
"שלום לך" אמרה לי מרין.
"כן" עניתי.
"את מכוערת" היא אמרה.
אני יודעת שזה דיי נכון.
יש לי שער חום כהה, עיניים ירוקות וצלקת מסביב לעין.
אבל זה בכל אופן חימם אותי, ושפתחתי את פי לענות פלטתי אש.
כולם הביטו בי.
סובבתי את גבי ורצתי משם.