דורית- יום החתונה כבר פה.
אני לא מאמינה!!!
היום הגיע, סוף סוף אבא יהיה מאושר. אני כל כך שמחה בשבילו. אני לא מאמינה שחשבתי בכלל על תוכנית להריסת החתונה הזאת.
*בפפפפפפ*
השידור הנוראי הזה נקטע. זה ממש לא מה שאני חושבת, ככה אתם מכירים אותי? יש לי דברים הרבה יותר חשובים לחשוב עליהם.
כמו מה הרגע המתאים להגיד לעידן שאני מסכימה להיות חברה שלו.
וכמו, עם איזו תחפושת עידן יבוא לחתונה?
וכמו, וכמו, עם איזו תחפושת אני אבוא לחתונה??
כן, אתם בטח תוהים איך עדיין לא בחרתי לעצמי תחפושת. כי כמו שכתבתי בפרקים הקודמים, אני לא מתחפשת.
אבל אבא ודגנית מכריחים אותי להתחפש.
אז למה אני אתחפש? למה אני אתחפש? הממממ… אני אתקשר לעידן כדי לשאול אותו.
לא, מה, כבר השתגעתי?! זה יקלקל את ההפתעה.
או! הנה תחפושת בסדר. תחפושת של מלאכית יפה כזאת, תחפושת שהשתמשתי בה בכיתה ו'. לא נורא.
אז התלבשתי.
"דורית בואי, הולכים לאולם!"
"מה כבר עכשיו?!"
"כן דורית, אני ודגנית כבר מוכנים ואנחנו צריכים להיות באולם לפני האורחים!"
"אבל אבא אני צריכה להישאר פה כדי ללכת עם עידן לחתונה!"
"אז עידן יצטרך להגיע לבד!"
אז נגררתי לאולם איתם.
וסתם חיכינו איזה שעתיים ליד הכניסה עד שמשהו יבוא. ואז היה לי פיפי:
"אבא?"
"כן מתוקה."
"אני צריכה פי-פי…"
"את לא יכולה להמתין עד שהאורחים יבואו?"
"לא אבא זה ממש דחוף."
"אבל מתוקה, אנחנו רוצים שתהיי איתנו פה עד אחרון האורחים. הלוא כך אבי?"
"כן דורית. את צריכה להישאר איתנו."
"אבל אנחנו כבר שעתיים עומדים פה ואף אחד לא בא."
"אז היית צריכה לעשות פיפי לפני שעה לא עכשיו בדיוק לפני מכת המחץ."
"אבל אבא.."
אבא הסתכל עליי טיפה ברחמנות.
"טוב נו תלכי, אבל שיהיה מהיר."
"טוב תודה אבא אני מבטיחה שזה יהיה מהיר!"
תגובות (0)