היטושי פרק 19

היטושי עלה לחדרו יחד עם טאריו.
"מצטער על הבאלגן" אמר היטושי במבוכה.
טאריו הביט בחדר,וצחק."בלאגן?לעומת החדר שלי זה מסודר לגמרי!"
טאריו הניח את התיק בצד והתיישב על הכורסא."אז הבחור ההוא זה מורה שלך בכלל?" שאל טאריו.
"כ-כן.הוא סוג של מורה מאמן או.." היטושי התקשה להסביר.
"אני מאמן אותו להיות ראש המאפיה" חייך ג'ייד ונכנס לחדר.
"ג'ייד-קון!" קרא היטושי."מצטער על היום ההוא,קצת הגזמתי" חייך ג'ייד.
"זה בסדר.זה היה קרב מעולה!" צחק טאריו."איפה היית כל היום?" שאל היטושי.
"היו לי כמה עיניינים לסדר עם אורין" אמר ג'ייד.
"עיניינים לסדר?" שאל היטושי.הוא תיאר לעצמו שהיא המשיכה לבעוט בו בראש וירתה בו בכדורים מתפוצצים כל היום.אחר כך היא בטח שמה לו בתרופות רעל.
"טוב.ניגש לעיניין-מה דעתך להיות השומר האישי של היטושי?" שאל ג'ייד והתיישב על המיטה.
"שומר אישי?" שאל טאריו בבלבול.
"ג'ייד-קון על מה אתה מדבר?" שאל היטושי.
"טוב פשוט מאוד.בתור הבוס אתה צריך כמה לוחמים שיעמדו לצידך.אורין הבטיחה שהיא תלחם לצידך,ככה גם גריי וריוגה" הוא אמר."גריי-סאמה וקיטו?" שאל היטושי."הם בסדר?"
"כן כמובן!אורין אמרה שהם יאלצו להישאר שם חודשיים!אבל כשהסברתי לה שהם יהיו הלוחמים לצידך היא מיד הבטיחה שתטפל בהם!" חייך ג'ייד.
"דרך אגב,אפה קאלי?" שאל היטושי."נעלת אותה שוב בארון במקלחת?" "לא" אמר ג'ייד.
"נעלתי אותה הפעם בארון שליד הכניסה".
"מה?" צעק היטושי במהירות וירד למטה."ועכשיו טאריו" אמר ג'ייד בהבעה רצינית.
"תקשיב לי טוב,היטושי צריך עוד שני לוחמים שיעמדו לצידו.מה אתה אומר?" שאל.טאריו חשב על זה מעט,ולבסוף אמר:"כן.אם זה אומר להלחם בעוד לוחמים ברמה שלך אז אני מסכים!" הוא חייך בהתלהבות.
(בספרד):
ברסקו וחמשת הלוחמים שלו הלכו לכיוון נמל התעופה.אחד מהם היה עם שיער בלונדיני קצר,ופוני ששהסתיר את עינו הימנית.העין השמאלית שלו הייתה אדומה.הוא הלך צעד צעד באיטיות.הוא ראה ילד עם סוכריה עובר לידם.הוא נעמד מול הילד,והתכופף."אנחנו רוצים את הסוכריה שלך" אמר במבט מאיים.
הילד נבהל,נתן לו את הסוכריה וברח משם בבכי וצרחות."סאטאן!" צעק עליו ברסקו.
סאטאן חייך,וליקק את הסוכרייה."סאטאן אדוני,אפשר גם?" שאלה ילדה בערך בגיל חמש.
היה לה שיער בצבע זהוב ארוך,ועיניים צהובות.היא עשתה פרצוף מתחנן.
"תשכחי מזה ילדונת!הסוכריה הזאת שלנו!" הוא צחק צחוק מטורף.
אדם גבוה,עם גלימה אפורה ארוכה שכיסתה את כל גופו,מסכה לבנה מפלסטיק שהסתירה את פניו ושיער חום קוצני חטף מסאטאן את הסוכריה ונתן אותה לילדה.
"קחי הרס" אמר."תודה גאד אדוני" חייכה לו."מה אתה חושב שאתה עושה?אנחנו רצינו את הסוכריה הזאת!" צעק סאטאן.מיד,ברסקו נתן לסאטאן סתירה וצעק:"תפסיק לעשות שטויות!"
"מצטער בוס,אנחנו נפסיק" אמר סאטאן."האה" קרא גאד וחזר ללכת קדימה.
אישה עם שיער שחור אסוף בגומיה ניגנה בחליל.היא ניגנה מוזיקה מרגיעה.
"אמא!" חיבקה הרס את האישה."מאז,בבקשה ממך אל תפסיקי לנגן" ביקש בראסקו.
האישה הנהנה והמשיכה לנגן.אפילו סאטאן נהנה מהמוזיקה.
האדם השישי מביניהם,היה אדם עם שיער כתום פרוע,הוא היה שמן וגם פניו היו שמנות מעט.
היו לו עיניים חומות קטנות,ושני פסים כחולים על כל אחד מלחייו.קראו לו מישה.
ברסקו בעצמו,היה עם שיער חום קצר,עיניים שחורות וגלימה שחורה מרשימה.
גאד היה הגבוה ביותר,הוא היה בגובה של 2.10 מטרים.אחריו מאז,ואחריה סאטאן וברסקו שהיו באותו גובה.אחריהם מישה,והנמוכה ביותר הייתה הרס.
(ביפן):
ג'ייד נשען על הקיר וחשב.אביו של ברסקו גילה את האמת.
ברסקו,הרס,גאד,מישה,סאטאן ומאז בדרך.והם מתכננים להרוג את היטושי.