ג'ונסון בלק – פרק 29 – הפרק ה א ח ר ו ן !

החיוך לא נמחק מהפרצוף שלי , הבטתי בנוף המדהים והמוכר של הממלכה .
" סוף סוף !! רגע , למה אנחנו לא מסתערים על הארמון הזה עכשיו ?! שאלתי את דיוויד שעמד מאחורי .. הוא לא ענה .
הסתובבתי אליו והוא חייך חיוך מוזר .. שלא הכרתי . העיניים שלו נהיו כהות והמבט שהוא הביט בי היה..פשוט מרושע . מה קרה לו ?
" דיוויד , מה קרה לך ? " אמרתי בחשד
לפתע העיניים הצהובות שכל כך אהבתי הפכו לעיניים אדומות כאש , החיוך הפך לחיוך ממזרי והקול שלו השתנה בבוואט אחת
" דיוויד … דיוויד לא כאן יותר " אמר הקול השונה , המפחיד , המצמרר
מה ? אין מצב

דיוויד (או מי שזה לא יהיה) ריתק אותי לרצפה והצמיד אלי אקדח , הוא כרע וישב לידי , משחק באקדח שלו על רקתי . ובוהה בי במבטו המזעזע
" נעים מאוד " הוא אמר " שמי הוא ג'ימרון , ואני מלך דולביה . נו , ההוא שהחריב את הבית היפה שלך ? זוכרת ? " הוא אמר בקול מזלזל וצחק את הצחוק הכי מכוער ששמעתי כל חיי
" מה .. מה עשית ל…" מלמלתי מבולבלת " לדיוויד ? בחור מאוד נחמד . חתיך על , פשוט את מבינה … בפלישה הגוף שלי נשרף . אבל הנשמה שלי נשארה . ודיוויד בני היה שם "
" דיוויד היה ממולדוביה ?!?! " אמרתי " מה עשית לו ?! איפה הוא ?! "
" שקט " ג'ימרון צעק עלי והצמיד יותר את האקדח למצחי " אני זה שמדבר כאן "
" דיוויד היה נאמן לי כל השנים , ואחרי השריפה הוא התנדב לקחת אותך מהשדה ולהשאיר אותך בחיים " הוא קם והסתובב סביבי "הוא שמר עליך מכל משמר…כשהכומר הזה ניסה לנצר אותך-הוא הרג אותו … כשדיוויד מהפנימיה רצה לאנוס אותך ולשחוט אותך לאחר מכן-הוא בא ורצח גם אותו .. האישה והנער שהיו תחת היפנוט של מלך רקנון שגם רצה להרוג אותך – נורו בגופם ..
דיוויד אהובך הוא רוצח גאוני . הוא הרג את כל האנשים שאי פעם ניסו לפגוע בך .. אני רק הזכרתי את הבכירים ביותר "
הוא המשיך להסתובב ולדבר .. התחלתי לרעוד כולי .. זה נכון ? הוא רציני ?
" הוא שילם לכל כך הרבה אנשים כדי שתוכלי היום לעמוד כאן , בדיוק בנקודה שעמדת בה כשהחרבתי את הממלכה "
" אני לא מבינה … בשביל מה ? למה לא הרגת אותי ביחד עם כולם ?1 למה לא הרגתם אותי בהתחלה ? " צעקתי עליו בהיסטריה , הדמעות פרצו מעיניי . כל מה שהאמנתי בו התנפץ .. לא ידעתי עם להאמין !!
"חיכינו שתהיי בת 17 , ושתהיי מספיק חזקה ועצמאית כדי לחזור הנה , לעמוד בנקודה הזאת " הוא הקים אותי בכוח והעמיד אותי בנקודה מסויימת , אחר כך הוזיז קצת שמאלה ואז אמר " מ ו ש ל ם "
הוא כיוון את האקדח לראשי " עכשיו אני אהרוג אותך " הוא חייך שוב חיוך מגעיל " אני אהרוג אותך , ואז הממלכה פשוט תבלע את עצמה ותעלם , ואני אוכל לכבוש את השטח בלי להפגע ולהפוך לממלכה הגדולה ביותר בהיסטוריה ! "
" לא … לאא !!! אתה משקר !! זה לא נכון !! " צעקתי עליו בוכה " די יפיפיה ג'ינג'ית .. אל תבכי … תתנחמי בעובדה שדיוויד לא רצה להרוג אותך ..
הוא פשוט התאהב בך "
ההיתי המומה מכל השינויים , והוא המשיך – " הוא נדלק עליך , לא מבין למה את האמת . אתה כולה נסיכה ג'ינגי'ת חלולה , יש מספיק אצילות יפות שיכלתי להשיג לו אחרי שהוא יהרוג אותך , אבל הוא לא רצה . הוא ניסה לברוח לי , אבל אני נשמה . לא בן אדם . לי – אי אפשר לברוח !! אז השתלטתי עליו , בהתרסקות של המטוס , הנשמה שלו ממש גוססת עכשיו .. כואב לא ? " הוא המשיך לצחוק והעמיד אותי שוב בנקודה הדמיונית שלו
" אני פשוט מרחם עליך אז אני מספר לך הכל . הוא מאוד אהב אותך .. ועכשיו במו ידיו הוא ירצח אותך , אירוני " הוא הדביק לי את קנה האקדח למצח " בי בי קמיליה "
" לא !!!!!! " צרחתי ובעטתי לו בבטן , הוא התקפל אבל קם מהר מאוד , ניסיתי לחטוף ממנו את האקדח ומפה להם התחלנו להאבק .
הגבר , בפנים של הדבר הכי יקר לי בחיים … הרביץ לי . ואני לו .
בעטתי בו וניסיתי לברוח ולחטוף ממנו את האקדח , לפתע הרגשתי שהיד שלו משחררת את האקדח והצלחתי לחטוף אותה , ג'ימרון נרגע לכמה שניות ולאחר מכן השתלט עלי שוב וניסה לחטוף ממני את האקדח
" בבקשה דיוויד , אני יודעת שאתה שומע אותי !!! אתה מסוגל לעשות את זה !!!!!! אל תתן לו לשלוט עליך !!! " לחשתי לנשמתו של דיוויד " תעזור לי דיוויד "
המשכנו להאבק , כבר התחלתי להתעייף ונפלתי על הרצפה , ג'ימרון צחק בקול רועם ודרך את האקדח " להתראות מתוקה "
ואז נשמעה הירייה .

אף פעם לא רציתי למות.
בשום חלק מהחיים שלי , גם בקטעים המבישים ביותר , לא רציתי למות
החיים שלי היו כמו יהלום יקר שהחזקתי בידי , וניסיתי לשמור עליו כמה שאני יכולה
הבנתי את משמעות המוות , ראיתי אותו מולי המון .
החיים הם מתנה ללא פתק החלפה , העיקר זה האושר . לא העושר ולא הכושר ולא שום קלישאה .
אושר אמיתי זה הדבר העיקרי , אושר שבא מבפנים , מהלב
תחיו ותגידו תודה על כל שניה כאילו זאת השניה האחרונה .

הירייה הדהדה בכל האי שנדל .
הבטתי בעיניים גדולות ומפוחדות במוות ..
לא שלי .
במוות של דיוויד .
יותר נכון , במוות של הגוף שלו .
דיוויד ירה בעצמו , ובכך הרג את נשמתו של ג'ימרון אביו , שיצאה מגופו עם ענן עשן ונעלמה
הוא נפל על הרצפה והתעלף .
" דיוויד " התקרבתי אליו ובדקתי את גופו , אין שום חור , אין שום דם .. הפגיעה היא לא פיזית בגופו ..
" קמיליה , לכי מפה " לחש לי .. הקול של דיוויד , שכ"כ התגעגעתי אליו חזר !! " תחזרי לשנדל…" הוא לחש כשעצם את עיניו
" ולהשאיר אותך לגסוס פה ? נראה לך ? " אמרתי לו ובדקתי מה במה אני יכולה לעזור לו .
"קמיליה.. את צריכה לשנוא אותי " הוא הביט בי בעיניו הצהובות בעוד ואמר בקושי "אני פעלתי כדי להרוג אותך…" הדמעות החלו לעלות בעיניו
דיוויד בכה .
" בחיים אני לא אשנא אותך ! אני מבינה לגמרי למה עשית מה , ואני יודעת שאתה באמת אוהב אותי ! אתה תתאושש כאן ואני אכניס אותך לשנדל בכל מחיר , שם הם יטפלו בך.. "
" קמיליה , אני לא יכול להכנס לממלכה . אני מקולל . גם אם ארצה אני לא אוכל " הוא אמר שהשענתי אותו על רגליו " הנשמה שלי באמת עומדת למות , הגוף שלי אומנם חזק .. אבל מה שבפנים .. " הקול שלו נשבר וניגבתי את דמעותיו בידי .
" הנשמה שלך הרבה יותר חזקה ממה שנדמה לך ! יש בך כוחות אדירים , אתה הבן אדם הכי מדהים שאי פעם נולד ! אתה חזק מבפנים ! אתה נשמה טהורה , אתה לא מקולל " בשלב הזה הצטרפתי עליו ובכינו כמו ילדים ביחד " תשמע.. גם אם אני אצטרך לגרור אותך לממלכה ולסחוב אותך על הגב שלי אני לא אוותר עליך דיוויד..אני אוהבת אותך!! " לחשתי לו ונישקתי את מצחו
" את סולחת לי ? סולחת לי באמת ? מחילה עמוקה ואמיתית ? " הוא התרומם באיטיות והסתכל עלי , מחזיק את ראשי בידו הגדולות " כן , סליחה אמיתית " אמרתי לו . התנשקנו .. נשיקה כזאת אף פעם לא היה לנו , נשיקה שמביעה רק דבר אחד – אהבה .

קמנו וצלענו ביחד לעבר הממלכה .. הגענו לשער בו עמדו כמה שומרים שהכרתי בוודאות , הם הסתכלו עלי ואמרו ביחד " קמיליה !! " הם כמעט קפצו עלי בחיבוקים אבל התאפקו ברגע האחרון , הם התקשרו מהר לכולם להודיע על הבשורה וראו כמה אני מופתעת שיש להם טלפון (ועוד מגע!!) ביד , ואז .. הם ראו את דיוויד
" זה הבן של מלך דולביה !! מה הוא עושה פה ?! ועוד איתך !??! " סיפרתי להם הכל , אבל בכל זאת הם ענו " מצטערים קמיליה , אנחנו לא יכולים להכניס את האוייב מספר 1 לממלכה ! במיוחד אחרי כל מה שהוא עשה לך !!! איך את מצפה ?! "
בנתיים התאספו המוני אזרחי הממלכה ליד השער והתלחששו ביניהם , ראיתי פרצופים מוכרים אבל בעיקר אנשים זרים , שמחתי לראות אותם . באמת .
" אם אני סלחתי לו , כולכם יכולים . הוא עשה הכל תחת השפעה של אבא שלו "
" אין מצב שהוא נכנס " מפקד הצבא החדש (שגם אותו לא הכרתי) יצא מהשער ואמר לי " מצטער , את יכולה להכנס כמובן בעצמך ולחזור לשלטון בשמחה ואהבה רבה , אבל הוא לא נכנס בשום אופן "
" אז אני בעצם מבינה שאתם מגרשים אותי מפה . אותי . הבת של המלך שלכם ? " אמרתי בקול וכולם השתתקו , נעמדתי על שולחן השומרים והבטתי על הקהל הרב שהיה מולי . אני חייבת לשכנע אותם .
" הבחור הזה פה שלידי הרג המונים ביד קשה . הבחור הזה פה שלידי רצה לעקור מהשורש את היסודות העיקריים בממלכה שלנו , הממלכה היהודית הדמוקרטית . הבחור הזה ניצל את אהבתי אליו וניסה להרוג אותי , אבל זה לא מונע ממנו לקבל הזדמנות שניה "
נשמתי עמוק והמשכתי " זוכרים את דרטל ? המסתנן ממלכת רקנון ? אתם זוכרים איזה בלאגן הוא עשה כאן ? " האנשים הנהנו והמשיכו להביט בי בהלם " ומה היה העונש שלו ? מישהו זוכר מה היה העונש שלו ? " עכשיו הקול שלי היה מספיק חזק שגם בצד השני של העולם היו שומעים אותי , כולם שתקו
" העונש שלו היה להצטרף לבית המלוכה ולהפוך לאחד האנשים הכי מקורבים למלך , הוא קיבל עוד צאנס . ולמה ?! כי הוא באמת התנצל ! כי הוא הביע חרטה ונכונות להשתנות , כמו הבחור שעומד פה לידי , כמו דיוויד ."
" נכון , דיוויד היה יכול להעלים את כולנו עכשיו . אבל הוא הצליח להוציא את רוח אביו הנורא מגופו ולהשתנות . הוא בעדיינו עכשיו . והוא תמיד יהיה , ועכשיו , מי שחושב שהוא חייב להשאר – שירים את ידו . "
השקט גבר , אף אחד לא הרים את היד , הבטתי בקהל המומה , ואז בוואט אחת ..
כולם הרימו את ידם והתחילו להריע , ראית את דיוויד לצידי מאושר , והמפקד קפץ עלי בחיבוק " היא נואמת כמו לואיס !!! היא נואמת כמו לואיס !! "
צחקתי וחיבקתי אותו , את כולם . דיברתי עם כל אחד שרצה , חיבקתי כל אחד שביקש . ההמון הוביל אותי ואת דיוויד לארמונות המשוקמים – טוב , הם נראים הרבה פחות יפה .. אבל הם הבית שלי !!! הוא היו ותמיד יהיה !!!
דיוויד חיבק אותי והתנצל שוב ושוב על מעשיו " אולי תסתום כבר ?! צעקתי עליו " תהייה חתיך ותשתוק !!! " אמרתי ונישקתי אותו , האזרחים השתוללו וצרחו כמו מעריצות של ג'סטין ביבר בהופעתו הראשונה , הוא נישק אותי והתחיל לברוח צולע מקהל הבנות שהחל לרדוף אחריו . לא קינאתי בכלל – צחקתי . כי ידעתי שהוא הכי אוהב אותי בעולם .
הרגשתי מישהו ששם עלי יד , הסתובבתי מהר וראיתי אותו ..
את הנרי , זיהיתי אותו מיד – העיינים , השיער , מבנה הפנים , זה הוא !!!
" הנריייייייי !! " צרחתי וקפצתי עליו , התחבקנו בערך 3 שעות , בכיתי כמו ילדה קטנה ! " קמיליה , די כבר לבכות , את כבר לא בת 5 !! קמיליה !! " הוא התנתק ממני וצחק .
ישבנו ביחד ודיברנו על כל הזמן שלא ההינו פה, מה כל אחד עבר – מסתבר שהוא אף פעם לא עזב את הממלכה ! הוא הסתובב ולא ראה אותי , כמוני בדיוק!! אוי דיוויד דיוויד , טוב נו .. נאלץ לסלוח לך גם על זה . ישבנו על מדרגות הארמון בזמן שהחגיגות התגברו ברחובות ודיברנו על הכל מא' ועד ת' :)
הכרתי את אישתו קריאן – יפיפיה ומתוקה אמיתית ! התחברנו כ"כ בקלות ! הכרתי לו את דיוויד והם דיי מסתדרים ביחד , זה כל כך כיף להיות בבית !!
בשבועיים הראשונים ההינו רק בסבבי פגישות מטורפים עם כל האוכלוסיה והשלטון הזמני , מהר מאוד הנרי הוכתר כשליט הקבוע של הממלכה , לא היה לי זמן לכלום ! דיוויד נאלץ להתגנב לחדרי מהחלון ( " אסור לנסיכה ולגבר זר להיות בחדר אלא אם כן הם נשואים " בלה בלה בלה,הגבר זר החתיך הזה מתגעגע אלי!!! ) וכל לילה דיברנו שעות ועזרתי לו להתאקלם כמה שיותר בממלכה החדשה,להתגבר על כל המעשים שלו בעבר,ולהתחיל לחשוב על העתיד בצורה חיובית .
" אני שונא את המצב הזה , אני צריך להתגנב כדי לראות את אהבת חיי הגדולה ? " הוא אמר כשנישק אותי בפעם ה50000 הערב
" מה לעשות .. אסור לנסיכה וגבר זר להיות בחדר אחד נעול אלא אם כן הם נשואים עם תעודות והרשאה " חיקתי את החוק עם הקול הגברי של אחד הסגנים של הנרי
" כן .. אממ .. בקשר לזה .. " הוא מלמל
" מה ? " אמרתי בסקרנות
" לא לא .. לא חשוב " הוא חייך וניסה להעביר נושא " אז את אומרת שרקנון הסכימו לעשות שלום ? מי היה מאמין ?! "
" לא לא אל תעביר נושא עכשיו , תענה לי !! " אמרתי שקמתי מישיבה עליו ועמדתי מולו במבט רציני
" טוב .. תכננתי תמיד לעשות את זה במקום הרבה הרבה יותר רומנטי .. אבל אם כבר הבאתי אותה .. " הוא נעמד מולי והוציא קופסא קטנה מהכיס שלו
" קמיליה ג'ונסון בלק , האחת והיחידה . האישה שהצליחה לכבוש לי את הלב ולעשות אותי המאושר באדם כשסלחה לי , אני רוצה לחיות איתך לנצח . עד שהמוות שנקווה שיגיע ב120 יפריד ביננו …
אז … "
הוא כרע על ברכיו ושאל " קמיליה , התנשאי לי ?"
" דיוויד סקוטן , האחד והיחד , האיש שאני פשוט אוהבת . אני מסכימה להתחתן איתך ולבלות איתך את שא.."
הוא קטע אותי כשמשך אותי לרצפה ,שנינו שכבנו על הרצפה ולא הספקנו להתנשק ולהתחבק כל הלילה , לבסוף נרדמנו ביחד וכשבאו להעיר אותי …
היה בלאגן .
" קמיליה , כמה פעמים צריך לנסות לחנך אותך ? " הנרי וסגניו צעקו עלי ושטפו אותי בנאומים ארוכים על בינו לבינה בצד המלכותי
" תביני , עד שאתם לא נשואים , את מבחינתך שומרת נגיעה !!!! מובן ?! " הסגן רטלוב אמר לי כשדיוויד נכנס לחדר האוכל וחיבק אותי מאחורה , כולם כמעט חטפו שבץ ושנינו רק נשפכנו מצחוק
" יש לנו משהו לספר לכם … " אמרתי להם בחיוך שבמהרה הדביק את כולם .

הסוף !! :)