לבד זה כול כך ביחד פרק שש,תקראו ותגיבו!!!
היא פתחה את הדלת ובפנים ישבו ילדה בת שבע ושני אנשים מבוגרים,האישה התחילה לבכות והאיש ניחם אותה
״אמא?אבא?״ רצתי אליהם וחיבקתי אותם,אני לא כועסת, היתה להם סיבה טובה…
אחרי כחמש דקות הרגשתי צורך להבין מי זו הילדה.
״אמא,מי זו?״ שאלתי והסתכלתי על הילדה הקטנה.
״ויולט.״ הילדה אמרה וחייכה חיוך עם שן אחת חסרה.
״סקאי.״ אמרתי והושטתי יד ללחוץ את ידה והיא חיבקה אותי.
״אני יודעת…״ היא מלמלה והסתכלה אל אמא ואבא.
״סקאי זו היא אחותך ויולט, ויולט זו היא סקאי…״ אמא אמרה ואני השתגעתי.
״מההההה? מה זאת אומרת אחות?!?!? אותי זרקתם לעזאזל ואותה שמרתם? למה?!?״ אמא סימנה לויולט לצאת מהחדר.
״זה פשוט שאחרי שמסרנו אותך לאימוץ הבנו שעשינו טעות,מסרנו אותך כדי שלא יקחו אותך מאיתנו ובכך לקחו אותך מאיתנו לא רצינו לעשות עוד פעם את הטעות הזו עם ויולט…״ כבר אמרתי שיש לי יכולת לסלוח במהירות?
״טוב בסדר… איפה החדר שלי?״ היתי כול כך עייפה כול מה שבא לי לעשות זה ללכת לישון…
״ויולט תיקח אותך…״ אבא אמר וויולט נכנסה לחדר ומשכה בידי.
״החדר שלך ליד החדר שלי,את יודעת? היה לנו כול כך כיף… אמא ואבא לא מרשים להביא חברות הביתה אז משעמם לי, אבל כשאת פה נוכל לשחק כול היום ו….״ היא דיברה על כול מני דברים בזמן שגררה אותי בכול הבית הענקי הזה, היא כול כך מתוקה, אני מתה על ילדים…
לבסוף נכנסו לחדר כולשהו שכנראה הוא שלי וויולט השאירה אותי לבד,ראיתי חבילה על המיטה ופתחתי אותה,בפנים היה….
תגובות (1)
תמשיכי ^^