האור האחרון-פרק 28 השדה עם השרביט

ג'ון:
אני בלו וג'ס עפנו אחורנית.
השדה המשיכה להתקדם,בזמן שקמנו לאט."את גם ריפאת אותם?" שאלה השדה בכעס את המרפאה.
היא הנהנה בשקט,והשדה עם השרביט עמדה מולה.
"את זבל!" צרחה ואור כחול בוהק יצא מן השרביט.
"לא!" צרה המרפאה,והגוף שלה נעלם לאט לאט,עד שלבסוף נשאר רק לב אדום.
זאב קטן ושחור צץ מהיער ורץ לעבר השדה.הוא קפץ אל ידיה,והיא ליטפה אותו בחיוך.
"חמודי שלי!" אמרה ודיגדגה אותו בבטן.
"אגרוף אש" צעקתי ורצתי עם אגרוף בוער.
עמדתי מול השדה,והיא הניפה שוב את השרביט באוויר.עפתי אחורה והתנגשתי בצריף.
הקיר של הצריף נשבר,ואני נכנסתי פנימה.
ניערתי את ראשי,וקמתי לאט.היא עמדה שם,ביד אחת מחזיקה את השרביט וביד אחרת את הזאב.
השדים האחרים המשיכו להשתחווה."את…חזקה" סיננתי ובקושי עמדתי.
ג'ס רצה לעבר השדה,והשתנתה לאשת ציפור.השדה הניפה את הרביט לעבר ג'ס,וג'ס עפה אחורה כמוני.
"חתיכת…" צעק בלו ואבני הברקת שעל הגרזן זהרו."רעידת אדמה" הוא הניף את הגרזן
וניסה להכות באדמה,אך השדה הניפה לעברו את השרביט,ואור אדום בוהק יצא ממנו.
השרביט ירה את כדור האור האדום,והאור פגע בבלו.בלו נעלם ביחד עם הגרזן.
"בלו" צעקתי."בלו!!" צרחתי חזק יותר.הוא נעלם,לגמרי.לא נשאר שום זכר ממנו.
"בלו!!!!" צרחתי בכל הכח."בלו" לחשה ג'ס ודמעות זלגו מעיניה.
"מה עשית לו?!" צרחתי עליה.
היא צחקה,ועפה באוויר."לעולם לא תגלו" היא צחקה חזק יותר.
"עכשיו,לוצ'י-חסל אותם" היא אמרה.הזאב הנהן,והוא קפץ למטה.עיניו הכחולות זהרו,והוא גדל.
הוא גדל עוד ועוד,עד שהגיע לגובה של 20 מטרים.הוא שאג כמו אריה.
"הזאב-שד שלי יחסל אתכם" צחקה ועפה משם,אחריה שאר השדים.
"תחזרי לכאן!!" צרחתי עליה.הזאב שלח את כף הרגל העצומה שלו לעברי,אך ג'ס תפסה אותי ועפה משם.
היא עפה לעבר קאיה ורקס,ונחטה לידם.
"נגמר לי כח הכישוף" היא אמרה והשתנתה חזרה.
קאיה התעלפה,ורקס הביט בי ושאל:"מה נעשה?"
הניבים של הזאב האדימו,וכך גם הטפרים.
הוא שוב הניף את כף הרגל העצומה שלו אלינו,והפעם פגע.
כולנו עפנו משם אל היער."שד מעצבן" צעקתי עליו."אין לנו מספיק כוחות כדי לעצור אותו!" אמרה ג'ס.
"לך אין.לי יש מספיק כח!" אמרתי.הייתי ממש עצבני,ונזכרתי באימונים שלי עם ברטלמיו.
"רואה את האבן הקטנה הזאת?" שאל ברטלמיו והצביע על אבן קטנה על החול.
הנהנתי,והוא אמר:"אש היא אלמנט מיוחד מאוד.היא שורפת הכל,לא משנה מה.היא פוגעת והורסת את חייהם של אחרים,ומשמידה הכל עד לפרט האחרון" הוא אמר בשלווה,אך זה עדיין הבהיל אותי מעט.
"אבל,אם יש לך שליטה עליה,האש תשרוף אך ורק את מה שתרצה שהיא תשרוף.
עכשיו,תשגר מכת אש חזקה,אבל עליך אך ורק לשרוף את החול שמסביב לאבן.אם תפגע באבן,תכשל".
"בחייך זה לא אפשרי!" התלוננתי.
"באמת?" הוא שאל ושיגר כדור אש מידו השמאלית.הכדור אש פגע באזור אבן,והחול נשרף.
"תגע באבן" הוא אמר.נגעתי בה בחשש,אך היא לא הייתה חמה אפילו.
"עכשיו תורך" הוא אמר.ניסיתי וניסיתי,ועברו כבר שמונה שעות אך לא הצלחתי.
"אז איך?!" רטנתי בעצבים."הסוד הוא.." הוא אמר.
עכשיו,עמדתי מול הזאב הענקי הזה."אני יודע מה סוד האש!" קראתי אליו.
היד שלי בערה,והייתי מוכן לקרב כנגד הזאב-שד הזה.