Wolf moon
מה? כן!!! מפתיע נכון. ואולי לא. בבקשה תגיבו! תגובה אחת וממשיכה!

זאבה שחורה פרק 37

Wolf moon 15/08/2013 733 צפיות תגובה אחת
מה? כן!!! מפתיע נכון. ואולי לא. בבקשה תגיבו! תגובה אחת וממשיכה!

…… ואז לפתע מקס הושיט לי וורד יפהייפה בצבע לבן. ״אני לא רוצה אותו.״ אמרתי בעצב ודחיתי את הוורד. ״מה קרה מידנייט?״ שאל אותי מקס מודאג בעוד ששנינו ישבנו לבד על הספסל הגבעה ליד המועדון. ״כלום.״ השבתי בפשטות ומחזקת את החיבוק שלי והא את שלו. ״ את יודעת שאת יכולה לדבר איתי על הכל?״ ״אפילו על דברים נשיים. אני אהיה כאן כדי לשמוע אותם.״ השיב מקס בחמלה. הרגשתי את נשמותיו על צווארי. הן העבירו בי זרמים מדגדגים. קיווצתי את צווארי כדי להפסיק את הזרמים ההלו. הם הציקו לי וה הגיעה לנקודה שלא יכולי יותר. מקס הוריד אותי מהספסל וקם ממקומו. הוא היה בדות האנוש שלו, הוא הושיט את ידו לעברי וחייך עליי. לקחתי את ידו וקמתי גם, התקדמנו לעבר המועדון. שם לא היה אף אחד ומוזיקת סלואו נשמע ברקע. מקס לקח אותי בעדינות לעבר הרחבה ושם התחלנו לרקוד. ידיו נחו על מותניי וחיממו אותי. זרם של חום שטף אותי בכל גופי. הוא הצמיד אותי קרוב עליו כך ששמעתי את נשמותיו. שמתי את ידי על צווארו בחיבוק. הנחתי את ראשי על חזיהו והתחלנו לרקוד. זזנו לאט לאט לפי הקצב. בסופו של דבר הרמתי את ראשי עליו והוא הסתכל לתוך עיניי. עיניו נצצו ויכולתי לראות את עצמי בתוכן. ראיתי סריטה על הלחי ואז הרגשתי אותה גם בכאב. זה לה היה לי כבר אכפת. מקס הצמיד אותי עליו עוד יותר ואז היה לי קצת קשה לנשום. הוא התכופף עליי ונישק אותי חזק. לאט לאט הרגשתי איך ידו השמאלית עולה בכדי להחזיק את הלחי שלי. הרגשתי איך לשונו נכנסת יותר ויותר עמוק לפי. ההרגשה הייתה מעולה. סוף סוף והרגשתי אותו, טעמתי אותו וחלקתי איתו חום ואהבה. ככה רקדנו שם, לבד, מתנשקים בעיניים עצומות, שוכחים מכל הבעיות שלנו ומכל העולם. לפתע צלצול מחריד נשמע באוזני. ׳ה׳ ישמור אותי לא נותנים לישון בבית הזה׳ חשבתי לעצמי בכעס. התעוררתי מהחלום המתוק שנירא במוחי לראשונה מזה כבר שלוש שנים. שלוש שנים חלמתי על החלומות שבהן אני עוד מעט מתה. שלוש שנים שבהן אני ניראת כאילו מתאבדת בדרכים שונות ומשהו מנסה לעצור אותי. שלוש שנים משהו הציל אותי בחלומות אך מעולם לא ראיתי את פניו. רק את קולו המתוק שמעתי. ועכשיו זו הפעם הראשונה שחלמתי כזה חלום וראיתי את פניו. כיביתי את השעון המעורר הערור הזה וקמתי לשירותים. שערי היה פרוע והוא עמד. עיניי היו סגורות למחצה, עייפות. לפתע עיניי נפתחו בבהלה. לא הבנתי איך זה אפשרי. ׳השריטה!׳. חשבתי במוחי בבהלה. רציתי להעביר את ידי על הפצע אך נבהלתי עוד יותר. בידי היו תקועים קוצים קטנים של וורדים. ׳זה בילתי אפשרי!׳ ׳זה לא יתכן!׳ חשבתי בפחד ודמעות איימו לצאת מעיניי. לא ידעתי את להוציא אותן. נכנסתי לפניקה ולא הצלחתי להירגע. סגרתי את הדלת בטריקה ונעלתי על מפתח. שמעתי את ניק רץ עליי. הוא הגיע על הדלת ודפק בחוזקה. ״מידניים תפתחי!״ צעק ניק בדאגה. התחלתי לבכות. לא יכולתי לעצור אותן. זה הרגיש לי כמו סכר שנפרץ. אחרי זה נכנסתי לאמבטיה ניק לאט לאט התחיל להוריד את הרעש שעשה. מילאתי עד הסוף את האמבטיה. הסתכלתי על ידיי. והתחלתי לחשוב איך להוציא אותן. ואז עלה לי רעיון! ׳צריך להוציא אותן כמו……
ההמשך יבוא.


תגובות (1)

המשך דחוףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!

16/08/2013 00:15
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך