חומת ברזל – הקדמה

"אדמה, מים, אש ואוויר" אמר המורה. "תתחלקו לקבוצות.
שמי דורין, כשפית אדמה. אני בת 10, מה שאומר שאני מתחילה ללמוד באופן סדיר.
הלכתי לעבר הקבוצה שלי. לא הכרתי אף אחד. הוריי אסרו עליי לצאת מהבית, עד שאצטרך ללמוד.
זה היה היום הראשון.
איתי בקבוצה המתחילים היו:
מרין, הלנה, דרווין וטמאני.
כולם היו נראים חביבים למדיי. מרין והלנה דיברו ואז הביטו בי כאילו הן מביטות בזבל. הן הסבו את מבטן בזלזול.
אני גם אסביר למה…
אני מיוחדת, נגיד את זה ככה…
יש לי צלקת מסביב לעין, מכשף אש שתקף אותי ביום בו נולדתי.
כשף האש הוא לא סתם.
הוא אבא שלי.
אמי רצתה לגדל אותי לבד, מכיוון שאני כשפית אדמה והוא אמר שעליי לזכור אותי ונתן לי את החותמת הזו.
לבשתי בגד של אומת האש, אבל בצבעי אומת האדמה, כדיי להדגיש את השוני שלי.
אני פולטת אש לפעמים, כי זה בדם שלי.
"השיעור הראשון עומד להתחיל" אני חושבת בהתרגשות.