הזאבה הנודדת פרק 16 ההצלה מהמטוס (העלאה שניה)

"א..ב..ל..מ..ה..מה עשיתי?" שאלתי בלחץ.
"את כבר יודעת מה עשית!" אמרה וקירבה את הסכין לצווארי.
'כנראה שאני עומדת למות..' חשבתי בעצב.
"נעמה!" צעקה נערה מהמטוס והתנפלה על זו שכמעט הרגה אותי.
"מה הולך פה?! מי את?!" שאלתי בפאניקה, הגענו למצב שהנערה שכמעט הרגה אותי התנגשה בקיר.
"תדעי בשלב מאוחר יותר" אמרה הנערה, היא נאבקה בנערה שכמעט הרגה אותי.
"אלקסיה!" קראה אישה מהמטוס.
"נעמה! תקפצי מהמטוס! עכשיו!" צעקה הנערה, המטוס כמעט והתרסק ארצה.
"מה?! אבל אני אמות!" צעקתי.
"עכשיו!" צעקה הנערה, הטייס פתח את דלת המטוס, עצמתי את עייני וקפצתי משם.
'הלוואי שאני אחיה..' חשבתי, עייני נעצמו לאט.
~כעבור כמה זמן~
"נעמה? נעמה!" שמעתי, פקחתי את עייני, הינטה עמדה מעליי.
"מ..מה?" שאלתי, ורק עכשיו קלטתי שאני שוכבת על האדמה.
"קפצת מהמטוס" אמרה ספיר, מאיו ושרית היו עסוקות בלצרוח על מריה.
"מה?!" אמרתי וקמתי מהאדמה, מאיו הסתובבה.
"כן, את עשית את זה" אמרה מאיו בזמן שניקתה את הביקתי, שמתי לב שהיא..השתנתה.
השיער שלה שהיה פעם חום וקצר פתאום שחור וארוך, היא נעשתה נחמדה יותר, והעיינים שלה הפכו להיות..כחולות?
"מאיו? מה קרה לך? השתנת.." אמרתי.
"אני לא רוצה שיזהו אותי, אז הלכתי לניתוח ושיצאתי ממנו נראתי כמו עכשיו" אמרה.
"אה.." אמרתי.
"נעמה! היית חייבת לראות את עצמך!" צעקה שרית בהתלהבות, מריה נראתה כועסת.
"נעמה! היית אמורה להיות עכשיו בחופשה!" צעקה מריה והצליפה בי עם החוט.
"איה!" צרחתי, מריה המשיכה להצליף בי.
"מעכשיו אני המפקדת, עכשיו כולן לכו לנקות את הבית" אמרה מריה, הינטה הביטה עליה במבט עצוב.
"זה לא יעזור לך" אמרה מריה והצליפה בהינטה.
"גברת, תרגעי!" צעקה מאיו והפילה את מריה.